סבא דני בן 75 ואנחנו מחליטים לחגוג לו בגדול. התכנית הגרנדיוזית כוללת שינוע נועז, כמוהו לא תירגלנו מעולם, של כלללל השבט כולו: 3 אחיות, 2 חתנים, 8 נכדים בני 6-13 ובראש הגדוד סבא דני וסבתא ליאורה. היא שותפה פעילה לתכנון והפקת מבצע החגיגות. הוא מתחנן לפירור מידע אבל נאלץ להסתפק […]
כבר מהשם המסתורי-משהו יכולים חדי חושים להבין שיש פה עניין ששווה התעסקות. יופקה (yufka) היא יריעת בצק עשויה קמח ומים, מרודדת דק-דק בקוטר גדול (מין שטיחון בצק אפוי על סאג') שמגיעה מתורכיה, שם מכינים ממנה מטעמים אפויים או מטוגנים, פריכים ומתפצחים, ממולאים במה שמתחשק: בוריק, גוזלמה, פליקאס ובקלאווה. המשותף לכולם […]
נסענו, חזרנו, עדיין משפצים. תיכף נוסעים שוב, חוזרים שוב, ועדיין משפצים. גשמים ראשונים נותנים אותותיהם בגינה שהחליפה קולקציה מקיץ לכמעט חורף. עלים ירוקים מאוד מנוקדים בטיפות גשם סברובסקי-סטייל. כולם עוד רכים, קטנים, ראשוניים. רק התרד והבזיליקום ששרדו את הקיץ שופעים עלים שפורצים את גבולות המכלים. כשהגינה נותנת לי תרד ובזיליקום […]
אז איך עבר החג אתם שואלים? נחנו קצת, טיילנו קצת, בילינו עם חברים קצת ואכלנו בלי סוף. לא יודעת איך יצא השנה שבמשך ארבעה ימי חג ארוכים לא אירחנו חברים ומשפחה על שולחננו אלא התארחנו בעצמנו בבתים של אחרים. בערב החג התכנסנו אצל ההורים שלי. שולחן ערוך לתפארת ו ה […]
החגים הגיעו מוקדם השנה או שזו רק אני שנתפסתי לא מוכנה? איתותים ראשונים של סתיו מתמוססים באדי עומס חום כבד במיוחד. הראש שלי טרוד בעניינים משמחים ומשמחים פחות מפה ומשם. הבית משתפץ ונדמה לעתים שבמקום להיבנות הוא הולך ומתפרק. רעש, אבק, פועלים, נזילות והרבה כאב ראש. בר מצווה למתבגר כבר […]
יוון, אירועי פתיחת שנה ושלל הפקות משפחתיות גרמו לי להיעדר בצער רב משוק שישי בבוקר שממלא את הבית בירקות ופירות טריים מאין כמוהם ואת המחשבות בשלל עניינים שמתחשק לי לבשל. אצל הירקן השכונתי דועך הקיץ לאיטו והסתיו נותן אותות ראשונים בדמות גויאבות עזות ריח, אשכולות של תמרים כתומים קשים כאבן […]
החופש הגדול מאחורינו. באופק הקרוב מנופפים החגים לשלום. התקווה למצוא את עצמי לבד, בשקט בבית בשמונה בבוקר, התנפצה אל תוך רעש מחריש אזניים של שיפוצון שהתחיל בחצר ומאיים לפלוש אל הבית פנימה. מתקשה (אולי מסרבת) לנחות סופית מחופשת החלומות בלסבוס, אני מטפסת אל הבחצ'ה הפרטי שלי על גג החנייה ומוצאת […]
א אי חולמת לחיות על אי, לאו דווקא בודד. הים, השמיים והמים מכל הכיוונים. פמיליאריות נעימה שיש לאן לברוח ממנה כשצריך. שקט, חופש וחיים בסלואו מושן. לסבוס – האי היווני השלישי בגודלו, קרוב לגבול עם טורקיה. פשוט ובסיסי, נטול בתי מלון מפוארים, מועדונים, אטרקציות אתגריות והמוני תיירים. אנשים פשוטים, חופים […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]
