השבוע עמד בסימן חגיגות יומולדת. איתי שלי בן ה-9 הרגיש מאד גדול ובהתרגשות רבה הזמין את כל החברים מהכתה, 18 במספר, שניים לכל שנה, לסדנת קומיקס עם סלב הטרום-מתבגרים אורי פינק, אצלנו במרתף.

נ' חברתנו בת ה-50 הרגישה קצת זקנה ובהתרגשות לא פחות גדולה הזמינה את כל החברות, 50 במספר, אחת לכל שנה, לחגוג בבוקר של בראנץ', תרבות ונטוורקינג בביתה המדוגם.

ההכנות היו קדחתניות. מה קונים מתנה לבן 9 ולבת 50 שיש להם הכל? איך חוגגים ליוצר צעיר וליוצרת ותיקה, שנושקים ביום-יום למיינסטרים, אבל בנפש האמן שלהם ובכשרונם הייחודי מתרחקים ממנה עשרות מילין? מה מכינים לאכול? מה קוד הקוליות של ממתקים לטרום-מתבגרים? מה קוד הסטייל לארוחה מפוארת עם חזות ביתית וקז'ואלית לפוסט-מתבגרות?

הם רוצים להיות יפים, מעודכנים ומגניבים, מצויידים במיטב האקססוריז הטכנולוגים והממונעים. הן רוצות להיות יפות ומעודכנות, מצויידות במיטב האקססוריז העונתיים, כולל מגפי ברך ב-29 מעלות בצל ואייפון או בלקברי (תלוי באסכולה) ששומרים אותן חופשיות ומחוברות בו זמנית.

הטרום-מתבגרים זללו חטיפים, פיצות וחוטי ממתקים בחמוץ-מתוק כאילו אין מחר, וקינחו בעוגת שוקולד עם חמאה הולנדית וזיגוג שוקולד משוקולד שויצרי 70% מוצקי קקאו. הפוסט-מתבגרות זללו בעיניים סביח, שקשוקות ובורקס עבודת יד ובפועל הסתערו (כאילו יש רק מחר) על קערת ענק של פטרוזיליה אורגנית פריכה בטריותה ומשובצת פניני צנוברים, חטא קלורי בים של דקיקות גבעולית ירוקה ונכספת, וקינחו במוס שוקולד איכותי משוקולד שויצרי 70% מוצקי קקאו, כפית אחת לכל פה.

הקולה והשמפניה בעבעו בכוסות בהתאמה. היו קישוטים ובלונים ובסוף המסיבה, כמחוות פרידה מקובלת, חילקו בעל ובעלת השמחה הפתעות לחברים שבאו לחגוג איתם. הבנים קבלו קופסאות קטנות מלאות בג'ל צבעוני, שאלה קוראת לו בשם המופתי גועלילי, ויותר מהכל הוא מזכיר צינון כבד. בנות ה-40 מינוס קיבלו מדריך חדש בנושא אוכל  וילדים (ארוחת ילדים. מכירים?). בנות ה-40 פלוס קבלו מדריך חדש בנושא הורמונים ושאר ענייני בלות (המדריך הישראלי לבנות 40+, שווה להכיר) וכולן קיבלו ככר לחם צפוני דחוס וגאוני מלחמנינה ודיסק עם אוסף של שירים שכתבה בעלת השמחה, שמסתבר שגם בזה היא מעוררת התפעלות ונוטפת כשרון.

שורה תחתונה: טוב להיות בן 9 וגם לגמרי לא רע להיות בת 50. זה וגם זו עושים כבוד לגילם ודוהרים קדימה בשבילי יצירתם. מזל טוב.


סלט של פטרוזיליה וצנוברים

3  צרורות של פטרוזיליה (רצוי אורגנית)

100 גרם צנוברים

לרוטב:

3 כפות בלסמי מיושן 8 שנים

3 כפות מיץ לימון סחוט טרי

1 כפית סוכר

1/4 כפית מלח גס

6 כפות שמן זית

חותכים את הגבעולים העבים והערומים של הפטרוזיליה ושוטפים אותה היטב בהרבה מים.

מייבשים את הפטרוזיליה במכשיר לייבוש חסה. פטרוזיליה רטובה תהפוך את הסלט למיימי ודלוח.

קולים את הצנוברים: מחממים מחבת טפלון על אש בינונית. מניחים בה את הצנוברים וקולים עד שהם מתחילים להשחים. מנערים את המחבת לעיתים תכופות על מנת לערבב את הצנוברים ולהבטיח קליה אחידה שלהם. כל התהליך הוא קצר, שימו לב שהצנוברים לא ישרפו. כשהם מתחילים להשחים, מעבירים אותם מייד לצלחת ומקררים.

בצנצנת סגורה, מערבבים בניעור את כל חומרי הרוטב.

שמים את הפטרוזיליה היבשה בקערה גדולה. מפזרים את הצנוברים בין עלי הפטרוזיליה באופן אחיד. יוצקים את הרוטב ומערבבים היטב.

את הרוטב כדאי להוסיף ממש לפני ההגשה, כדי שהפטרוזיליה לא תיבול ותהפוך סמרטוטית.

מאד מרענן כתוספת לבשר צלוי או לתבשיל חורפי כבד וגם כסלט בפני עצמו, כשמתחשקת ארוחה קלה.

תגובות 8

  1. אני מכירה את הסלט הזה עם פירורי פטה
    הוא הראשון שנגמר בכל ארוחה
    פטרוזיליה, צנוברים קלויים וגוש גדול של גבינת פטה מפוררת, הרוטב גם דומה , חומץ רגיל ושמן קנולה עם קצת סוכר וזה מעולה. אנסה פעם לארוחה בשרית בלי הגבינה.

  2. מקסים

    היכן מוצאים חומץ בלסמי מיושן 8 שנים? והיכן מוצאים פרי הדר ללא דונג?

  3. למירב

    בלסמי מיושן אפשר למצוא במעדניות מתמחות וקצביות איכותיות. ברשת ספייסס למשל או בחנויות של מזרח-מערב.

    פרי הדר לא מדונג יש אצל חלק מהירקנים או בכל מקום שמוכר תוצרת אורגנית (ההדרים האורגנים נמכרים בלי דונג) וכמובן בכל שוקי האכרים.

  4. נשמע ממש כיף

    מיכלי

    כל הכבוד ממש כיף לקרוא את הבלוג את כותבת מקסים כמו שאת מבשלת עשיתי המון מתכונים מהספר וכל מתכון -הצלחה תודה אין כמוך

    שלומית

  5. מעולם לא הייתי בהונג קונג

    מעולם לא הייתי בהונג קונג

  6. כוסברה

    בהונג קונג הכוסברה מחליפה את הפטרוזיליה ואני גם מעדיף ,זה מה שהיה אתמול בלילה בנובו המקומי, השף הרכיב לנו תפריט שהיה מדהים בצורה ובטעם

    לעומת זאת הבלוג עם כפל הארועים מאד משעשע

  7. באיזה בי"ס אתם שכל הכיתה היא 18 ילדים???

    נשמע טוב. גם האוכל. בלוג מקסים.

  8. החיים קשים

    קשה, קשה, קשה אצלכם. לפחות האוכל הטעים מפצה על הקשה.

    מזל טוב לכל החוגגים באשר הם.

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*