לפני כמה שבועות היה יום השנה לפטירתה של סבתא טילה שלי. בשנים האחרונות אני נמנעת (למורת רוחה המוצהרת של אמא שלי) מלהשתתף בטקסי האזכרה השנתיים בנחלת הקבר המשפחתית הצפופה בבית העלמין בכפר סבא. לא רק כי אין לי זמן, חשק או מידה של הזדהות עם הטקסים האלה, אלא מתוך ידיעה שסבתא שלי, שהיתה אחד האנשים הקרובים והיקרים לי ביותר, נמצאת איתי בחלק כל כך נכבד מהיומיום שלי, עד שאין לי שום צורך בטקסי זכרון יזומים סביב לוחות אבן קרירים.
כבר תשע שנים היא לא איתנו ובכל זאת היא נמצאת איתי כל הזמן.
היא נמצאת איתי כשהנסיכה שלי מבקשת סיפור לפני השינה ואני נזכרת בקולה הצלול מזמר באוזני שיר ערש ענוג בעברית או ברומנית. היא נמצאת איתי כשאני קוטפת קלמנטינה חצי בשלה מהעץ ונזכרת בגן העדן על שני דונם בכפר סבא שהיה החצר שלה ושל סבא. היא נמצאת איתי כשאני גוררת עגלה לשוק ואני נזכרת איך הייתי מתלווה אליה לקניות במושבה. היא נמצאת איתי כשהנסיכה שלי מבקשת ממני לעשות לי תסרוקות בשיער ואני מסרבת בחוסר סבלנות ונזכרת איך היתה מרשה לי לסרק את שיערה החלק, הארוך והמאפיר ולקלוע בו צמה עבה. היא נמצאת איתי כשהילדים שלי חולמים לעבור לגור בבית הקטן של סבא וסבתא במושב, ואני נזכרת איך כילדה אהבתי את הבית הישן שלה ושל סבא יותר מאשר את זה המודרני שגדלתי בו ונשבעתי שכשאגדל אעבור לגור בו עם ילדיי.
סבתא טילה שלי ואני הקטנטונת
היא נמצאת איתי בכל פעם שאני מכינה עוד עוגת יומולדת שחומה וחושבת איך חגיגת יומולדת לא היתה חגיגת יומולדת בלי עוגת השוקולד שתי שכבות שלה שאף אחד, גם לא אמא שלי, לא יודע לשחזר. היא נמצאת איתי כשאני אוכלת דג מלוח עם הרבה שמנת או מורחת פרוסת לחם טרי בחמאה. היא נמצאת איתי כשאני ממלאה באוכל שלי צלחות פרחוניות מחרסינה דקה שפעם מזגה היא לתוכם את אחד המרקים האהובים שלה ולצלחת שלי הגניבה גם עצם מלאת מח, שכולם חשקו בה אבל רק אני זכיתי בה כל פעם מחדש, יחד עם זר הפטרוזיליה השלם שהניחה בראש הסיר. היא נמצאת איתי כשאני רוקחת ריבה במטבח ומשתוקקת בכל מאודי לטעימה אחת קטנה מריבת הוורדים המופלאה שהכינה היא מפרחים שפרחו לה בגינה.
יותר מהכל היא נמצאת איתי בהתקרב חג השבועות, כשאני נשבעת שהשנה אשחזר את כיסוני הבצק השמנמנים שמילאה בגבינה, הרתיחה במים והגישה עם הר של שמנת חמוצה וגרגירי סוכר. כי הכיסונים האלה היו משהו לחלום עליו שנה שלמה, משבועות עד שבועות, והם הם הטעם החזק הטוב ביותר של ילדותי.
טארט טאטן עגבניות
גם השנה לא אתפנה כנראה להכין את הכיסונים של סבתא טילה. אמא שלי הבטיחה להכין אותם לארוחת החג כך שיש למה לצפות. בינתיים אני מתנחמת בבצק פריך וחמאתי, מחוזק בקצת פרמזן, שעוטף עגבניות מגי קטנות, עגלגלות, מוצקות, אדומות ומתוקות מאוד. הן מתקרמלות בתבנית עם קצת חמאה ובלסמי סמיך, מתעטפות בשמיכת בצק ונשלחות להתאחד בתנור.
לבצק:
1+3/4 כוסות קמח
120 גרם חמאה קרה מאוד, חתוכה לקוביות
קורט מלח
1/4 כוס גבינת פרמזן מגוררת
3 כפות מים קרים
לעגבניות:
12-14 עגבניות לא גדולות (או פחות, או יותר, תלוי בגודל התבנית או המחבת) חצויות לרוחבן
30 גרם חמאה רכה
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי מיושן וסמיך
6-8 עלי מרווה
קורט מלח
מחממים תנור ל-200 מעלות.
מכינים את הבצק:
במעבד מזון שמים קמח, חמאה, מלח ופרמזן.
טוחנים בפולסים עד לקבלת מרקם פירורי.
מוסיפים מים קרים וטוחנים בכמה פולסים נוספים עד שמתגבש בצק.
מעבירים למשטח עבודה ולשים בידיים עד לקבלת בצק אחיד ולא יותר. מינימום התעסקות תיטיב עם הבצק ועם פריכותו העתידית.
משטחים את הבצק לדיסק, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה.
מכינים את העגבניות:
בוחרים תבנית עגולה שאינה מתפרקת (או מחבת בעל ידית מתכתית שאפשר להכניס לתנור)שקוטרה 26-28 ס"מ.
מורחים את תחתית התבנית ודפנותיה בחמאה.
מזלפים מעל החמאה שמן זית וחומץ בלסמי ומפזרים מלח.
מסדרים את העגבניות כשצידן החתוך כלפי מטה. מנסים לצופף אותן ככל האפשר. בבישול הן יצטמקו וייווצרו ביניהן חורים.
מניחים את התבנית או המחבת מעל להבה גדולה ביותר ומניחים לעגבניות לבעבע בעוצמה במשך 10 דקות. בזמן הזה תיווצר אמולסיה בין מיצי העגבניות, הבלסמי והחמאה. אמולסיה כהה וסמיכה בתוכה עוברות העגבניות בישול וזיגוג ראשוני.
מורידים את התבנית מהאש ומניחים לבעבוע שנוצר בתוכה להירגע.
מרכיבים את הטארט:
מוציאים את הבצק מהמקרר ומשטחים אותו בעזרת מערוך לעיגול שקוטרו גדול מעט מקוטר התבנית. אם נוצרו שוליים לא אחידים אפשר לחתוך אותם בסכין.
בעזרת כף מצופפים את העגבניות בתבנית כך שלא יהיו ביניהן חורים גדולים.
בעזרת המערוך אוספים את עיגול הבצק ומניחים אותו כך שיכסה היטב את העגבניות שבתבנית.
מהדקים את שולי הבצק לתחתית התבנית, כאילו הוא חובק את העגבניות שבתוכה. בנגיעת כף יד עדינה מהדקים מעט את הבצק אל העגבניות שמתחתיו.
מכניסים את התבנית לתנור במדף הקרוב ביותר לתחתיתו.
אופים במשך 35-40 דקות או עד שהבצק שחום מבחוץ.
מוציאים את הטארט מהתנור ונותנים לה לנוח כרבע שעה.
מעבירים סכין לאורך שולי הטארט על מנת להפריד אותה מדפנות התבנית.
מניחים מעל התבנית צלחת הגשה שקוטרה גדול מקוטר התבנית.
הופכים את התבנית על צלחת ההגשה בזריזות ובעדינות.
דופקים קלות על תחתית התבנית על מנת לשחרר מתוכה את הטארט.
מרימים את התבנית ומקווים שכל העגבניות נחות במקומן. אם לא – לא נורא, אפשר לעשות קצת תיקונים קוסמטיים.
חותכים את הטארט למשולשים ואוכלים חם או קר, אפשר עם כף שמנת חמוצה ליד.
חג שמח. בשנה הבאה מבטיחה שיהיו פה כיסונים!
עוד מאפים טעימים שכדאי להכין לקראת שבועות:
בס"ד
גם אני הזלתי דמעה.
האם יש אפשרות כלשהי בדחילו ורחימו לקבל את המתכון של כיסוני הגבינה הצפים בשמנת?.. או אולי זה נמצא במקום אחר באינטרנט?
תודה וברכה,
חג שמח!
יעלה שביט
ירושלים
אין לי מתכון מסודר. מקווה להגיע אליו מתישהו
הי מיכל
ניסיתי לשלוח לך הודעה בצור קשר זה פותח את האוווטלוק = ישן לא יעיל מצריך עבודה מצד הגולש ולחלק אין דואר בכלל באווטלוק כמו לי 🙂
למה אני כותב לך ? רוצה לעזור זה בהתחלה מה שרציתי בסוף ביליתי כל כך הרבה זמן בלחפש איך לשלוח לך הודעה שבא לי גם רעיון עסקי בהמשך
אבל קודם לעזרה הכול זה לא הערות זה הארות קבלי בהבנה ומקווה שיעזור לך באמת
כתבת ספרים הבלוג וכל שאר החשיפה שלך[הגעתי מווינט] אני מבין זה למטרת בין היתר ליצר הכנסות מהספרים נכון ?
אז הגעתי כבר לאתר לחצתי על הספר יש לחצן לרכישה לחצתי לאן הוביל לאתר מכירות של ספרים דף הבית שלו ?
בכדי לעלות את אחוזי ההמרה שלך עדיף שתפני את הגולש שכבר לחץ על רכישה לתחנה הכי סופית שאפשר כדי שיוכל ממש מידית לרכוש את הספר הוא רוצה לראות כמה הספר עולה וכנראה כבר לרכוש אותו !
כל עיקוב בתהליך הזה מוריד את אחוזי ההמרה שלך לקנייה בעשרות אחוזים תפני אותם לכול ספר בנפרד לדף הסופי לרכישה כמו בלינק הזה
http://www.ybook.co.il/main/checkout
תבצעי את אותו ההליך לכול הספרים שלך
אגב אחלה מתכונים
בהצלחה
מיכל יקרה. מבעד לדמעה אני כותבת אלייך. את כל כך צודקת. והנוכחות הפנימית של סבתך מתקפת זאת.
בדיוק אתמול בזמן טכס השבועות הקיבוצי שאלתי את בנות דודתי כמה טבעי יהה הדבר אם סבתי האהובה פתאום תצטרף אלינו לדשא החוגג. סבתי היום יומית שלא ראיתיה כבר 20 שנה. כשהייתי אצל ארז בסדנת אוכל לפני מספר שנים הוא בקש מאתנו לתאר את כמיהת האוכל שלנו. הסבתות כיכבו… חג שמח ומלא בעדנה של אינטימית קרובה בה קולעים צמה, ואוכלים אהבה חלבית בצלחת
כמה יפה ומוכר הספור שלך וכמה טוב לנו שזכינו בסבתות שכאלה
הו מיכל,
כמה מרגש ומחמם ונוגע ללב- המילים, התיאורים והתמונות הנפלאות האלו.. גם אני אחלום על כיסוני הגבינה האלו ואת היופי העגבנייתי הזה, אולי אפילו אכין.
אין כמוך וחג שמח !
כל כך מרגש ויפה…!
שאלה, האם ניתן לטבען את הבצק?? אינני מסוגלת לאכול חמאה..
תודה סתיו.
מעולם לא ניסיתי להכין בצק פריך ללא חמאה. בטוח שאפשר זה רק מצדיק בדיקות ונסיונות.
יש אחד כזה על בסיס שמן זית אצל הילה קריב, הלא היא גברת "ביסים". לא הכנתי אותו אף פעם אבל היא מקור למתכונים טובים ואמינים. מוזמנת לנסות:
http://bissim.com/2010/05/16/shavuot-onion-tart/
ממש התרגשתי ממה סיפרת על סבתא שלך. גם אני מסרבת כבר שמונה שנים לבקר את הקבר של סבתא רוזה הבולגריה שלי, בדיוק מאותן סיבות. היא נמצאת איתי בכל פעם שאני מנסה לשכנע את בנותיי שבביס האחרון של המנה יש הכי הרבה כח 🙂 היא איתי בטעמים וריחות של שוק לוינסקי, הכרמל, בכמה חפצים ששמרתי וכנראה בעוד דברים שהנכדה הכי אהובה זוכה להם. גרמת לי להתגעגע, לחחיך ולהזיל דמעה. לגבי הטארט עגבניות- נראה מאד מפתה… 🙂
אין כמו געגועים לסבתא קרובה ואהובה כדי להעלות דמעה בזוית העין. תודה דורין. מקווה שאת משמרת את הטעמים
הפוסטים שלך תמיד כל כך יפים ומגרים, פשוט תענוג צרוף על הבוקר. למרות היותי לא רומניה, אוכל רומני הוא אחד מאהבותיי , והכיסונים זה אחד הדברים שאני מתאווה כבר שנים לאכול או לפחות לדעת איך לעשותם. מחכה למתכון
תודה סלין על המילים הטובות.
בשנה הבאה כאמור יהיו פה כיסונים לשבועות
שנים לוקח לנו לשחזר דווקא את אותם המתכונים שמרעידים את ליבנו. זכרונותייך את סבתך מרגשים ויום יבוא שהם ילוו בכיסונים המופלאים. בינתיים פוסט נפלא וטארט שטוף שמש.
החג הנאה הזה כבר "עובד" על בלוטות הטעם.
אין כמוהו ושכמותו. לבן-חלבי, פירותי, פרחוני, –
הדמיון והמסורת והטעם הטוב למינהו. מלוא הטנא רב פאר!!!
כתבת, מיכל, כל-כך טעים
וסיפרת,מיכל, סיפורי סבתך/אימי כיאה לאישה יפה ואהובה שכמותה.
תודה לך על המילים והזכרונות. הכיסונים יגיעו במיטבם.
חג שמח.