"ראיתי באינסטה שהכנת ריבת דובדבנים חמוצים" סימס לי מעצב העל "למה שלא תשתמשי בה לקרוסטטה?"

כאלה הם חברי הקרובים באמת. מכירים היטב את מנגנוני ההפעלה שלי ויודעים בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ ומתי.

קצת חילופי דברים, התייעצויות, דמיונות ויאללה – קרוסטטה איט איז!

_MG_4782_Fotor

 

 

קרוסטטה פרי-סטייל מפירות קיץ

האיטלקים קוראים לה קרוסטטה. לצרפתים יש גירסה דומה, קצת יותר מסיבית ובלי ריבה שקוראים לה גאלט. מדובר בעוגה מבצק פריך חמאתי מהזן הלא מפונק, מרוח בנדיבות בריבת פרי ביתית (קילו פרי מגולען + 1/2 קילו סוכר. רתיחה גבוהה, ערבוב, הנמכת להבה כשאין ברירה. מדי פעם בדיקה אם הגיעה לסמיכות רצויה. חצי שעה ולפעמים קצת פחות ויש לכם יופי של ריבה. אם אין חשק או כוח אפשר גם קנויה, אבל מבית טוב), עם או בלי פירות טריים מעל.

_MG_4563_Fotor_MG_4590_Fotor_MG_4609_Fotor_MG_4613_Fotor

הגודל, הכמויות והעיצוב אינם קריטיים, אלא לעין. הסיכוי לסיים את התהליך בכישלון שואף לאפס. מתאים מאוד לאלה שאוהבים בצקים ומיני מתוקים אבל אין להם סבלנות להתעסקות דקדקנית בתהליכי אפייה מורכבים.

אפשר להכין יותר בצק, עד שלב הדיסק העטוף בניילון, לשמור בפריזר ולהפשיר לקראת שימוש. דקות ספורות של רידוד ומריחה ויש לכם יופי של עוגה.

כמות הבצק תספיק לשתי קרוסטטות קטנות. אפשר גם אחת גדולה. אפשר רק עם ריבה או בתוספת פירות מפוזרים מעליה. פרי-סטייל לגמרי. כל עוד אין קרעים בבצק הכל עובד.

_MG_5247_Fotor_MG_5065_Fotor _MG_5108_Fotor_MG_5147_Fotor

לבצק:

11/2 כוסות קמח רגיל + עוד קצת לאיבוק משטח העבודה

2 כפות סוכר

150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

קורט מלח

3 כפות מי קרח

 

למילוי:

1/2-3/4 כוס ריבה ביתית מפרי עונתי עכשוי (דובדבנים חמוצים, פטל, משמש או מה שאוהבים)

פרי טרי מאותו סוג של הריבה  להנחה מעליה

מעט סוכר לפיזור מעל הפרי

 

מכינים בצק:

במעבד מזון שמים קמח, מלח, סוכר וחמאה.

מעבדים בפולסים עד שנוצר מרקם פירורי בגודל פחות או יותר אחיד.

מוסיפים מי קרח ומעבדים שוב בפולסים עד שהבצק מתחיל להיאסף לדבוקה לחה ומוצקה יותר.

מעבירים למשטח העבודה.

מעבדים בידיים לגוש אחיד במינימום זמן לישה והתעסקות.

חוצים את הבצק לשניים.

משטחים כל חצי לדיסק פחוס ועוטפים היטב בניילון נצמד.

שולחים למקרר להתקרר במשך שעה.

 

מכינים קרוסטטה:

מחממים תנור ל-200 מעלות.

מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

מוציאים דיסק של בצק מהמקרר.

מקמחים מעט את משטח האפיה ופותחים את הבצק לעיגול בעובי כ-1/2 ס"מ או קצת פחות. קוטר של כ-20 ס"מ.

בעזרת קערית או צלחת (צרות בקוטרן מזה של עיגול הבצק) מתביעים בבצק צורת עיגול שמשאירה שוליים של 2-2.5 ס"מ מכל כיוון.

מעבירים את עיגול הבצק אל התבנית עם נייר האפיה.

מתקנים סדקים או חורים בבצק, אם יש כאלה.

בתוך העיגול שסומן על ידי הצלחת מורחים בנדיבות ריבה לבחירתכם.

מקפלים פנימה את שולי הבצק שאינם מרוחים בריבה ומהדקים בעדינות עם האצבעות. נוצרת מסגרת בצק עבה יותר, כמו שוליים של פיצה.

מעל הריבה מפזרים שכבה צפופה של פרי ממנו עשויה הריבה שבחרתם: דובדבנים מגולענים, פטל טרי, פלחים דקים של משמש ואפשר גם להסתפק בריבה ללא תוספות.

מעל הפירות מפזרים קורט סוכר. אם לא משתמשים בפרי טרי מדלגים על השלב הזה.

_MG_4685_Fotor

אופים במרכז התנור במשך כ-30 דקות או עד שהבצק פריך ושחום.

_MG_4749_Fotor

מקררים. חותכים למשולשים ואוכלים עם או בלי שמנת חמוצה ליד.

_MG_4689_Fotor_MG_4726_Fotor_MG_4809_Fotor

 

עוד מאפים מהירים עם פירות קיץ:

קראמבל שזיפים

גאלט שזיפים

קלאפוטי דובדבנים

עוגת משמשים קלי קלות של אמא שלי

מאפה משמשים ופירורים

 

תגובות 3

  1. שרה אנגל

    הי מיכל, אני (אני יודעת שזה אגואיסטי לפתוח במילה
    "אני" אולי אני באמת כזו? לא חקרתי את זה עדיין אבל אני אוהבת ללמוד תמיד דברים חדשים)) אני… אוהבת לבשל בדיוק כמוך רק אין לי כבר כוח לבלוג משלי (אני כבר זקנה בשביל זה) לכן אני לא עושה לעצמי את העבודה שאת עושה (זה כמחמאה של כל הכבוד לך). למדתי גם בישול מקצועי בגרמניה תקופה מסויימת ועבדתי תקופה מסויימת כטבחית בגרמניה. אני גם חיה בגרמניה. לכן אני מרשה לעצמי להעיר הערות ומקווה שבונות. את הקרוסטטה למדתי רק עכשיו (אנחנו בשנת 2017 ולא 2014 יותר…) זה משהו חדש עבורי לכן חקרתי קצת באינטרנט את הנושא ומיסתבר שזו עוגה שדומה מאוד לעוגת הלינצר האוסטרוהונגרית (לינצר טורטה. ט אחרונה בסגול)) והטעות שלך בהכנת העוגה כאן היא המיגדור – הטופינג שלה – בפסי בצק שתי וערב. ככה מכינים אותה באיטליה וככה מכינים גם את הלינצר טורטה. ועוד משהו שחסר בבצק שלך הוא ביצה וגם קצת גרד קליפת לימון לטעם ואבקת אפיה. בתיאבון מקווה שעזרתי.

  2. Pingback: אם נהיה פה מחר / משמשים צלויים בסלט חריף או עם גבינת עיזים ודבש - מיכל וקסמן - בואו לאכול - בלוג אוכל

  3. אפרת מיכאלי

    איזה יופי! לרוץ ולעשות.

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*