האביב, שהגיע השנה באמצע פברואר (או שמא היה זה בכלל קיץ לרגע?), הביא איתו אלרגיות קשות ובלבול גדול. הפרה בוטה של סדרי טבע מוכרים – נקודת תקווה לקיומה של שיגרה בתוך הכאוס המוחלט שהוא חיינו בלבאנט. חובבי הארטישוקים, פרחי מאכל יפהפיים ודוקרניים שכמותם, נערכו לחסכים עונתיים קשים עקב נוכחותם הדלה בשווקים ובהתאמה מחירם שהרקיע שחקים. והנה בשבועיים האחרונים התאפסו שדות הארטישוק על מזג האוויר הבלתי ניתן לחיזוי ובבת אחת צימחו כמויות בלתי נתפסות של ראשים ירוקים-סגלגלים שאי אפשר (ובינינו, גם לא צריך) לעמוד בפני הפיתוי למלא בהם סלים ולאכול מהם בכל דרך אפשרית לפני שייעלמו עד שנה הבאה.
אצלנו בבית ארטישוקים הם קונצנזוס. כולם מוכנים לאכול מהם בכל עת. זו אוהבת את ליבם הבשרני, זה מעדיף את קצות העלים טבולים בשמנת קרירה. קציצות ישמחו בהם וגם פסטה, והאיש שלי מכור לסלט של לבבות ארטישוקים חיים עם בצל והמון לימון מבית אמא.
אחרי שאכלנו מהם בכל צורה אפשרית נזכרתי ביום שמש חם בשוק הדגים של קטניה, סיציליה. שם פגשנו לראשונה את אלה:
ראשים שלמים של ארטישוקים שמילאו ליבם בתערובת ריחנית של שום, פטרוזיליה, לימון ושמן זית עז טעמים וניצלו כשהם נחים ישירות מעל גחלים לוחשות, שריככו והזהיבו את עליהם ולבבותיהם וזיכו אותם בבת טעם מעושנת נפלאה. השבוע שיחזרתי אותם לראשונה.
6 ארטישוקים לא גדולים וטריים מאוד
מיץ סחוט טרי מ-2 לימונים
צרור גדול מאד של פטרוזיליה, ללא הגבעולים העבים
2-3 שיני שום
1 כפית מלח ים
1/2 כוס שמן זית + עוד לזילוף
חתיכת קרטון שמתאימה בגודלה לכיסוי שטח הפנים של הגריל
מדליקים פחמים בגריל ונותנים להם לבעור עד שנוצרות גחלים לוחשות ללא להבות.
בעזרת סכין מסירים את גבעול הארטישוק קרוב לבסיסו.
מסירים כ-3-4 סנטימטרים מחלקם העליון, השפיצי והקוצני של עלי הארטישוק.
טובלים את החתכים במיץ לימון למנוע השחרה.
בעזרת סכין שפיצית או קולפן ירקות מרוקנים בעדינות את לב ליבו של הארטישוק, האיזור שהוא שעיר והעלים מעליו קטנים וסגלגלים. בעזרת אצבעות הידיים פותחים מעט את עלי הארטישוק ומשחררים את אחיזתם אלה באלה.
במעבד מזון טוחנים פטרוזיליה, שום ומלח.
מעבירים לקערית ומערבבים לתוך התערובת 1/2 כוס שמן זית.
ממלאים את החלל שחפרתם בארטישוקים בכמה כפיות מתערובת הפטרוזיליה. לא דוחסים.
מסדרים את הארטישוקים בעמידה על גבי משטח או תבנית.
מזלפים את מיץ הלימון בין עלי הארטישוקים. מזלפים עליהם שמן זית בנדיבות.
מסדרים את הארטישוקים בין הגחלים הבוערות. אין צורך ברשת. ישירות על הגחלים.
מרטיבים את הקרטון במעט מים ומכסים את הארטישוקים. משאירים חריצים בשוליים שלא תיחנק האש.
מניחים לארטישוקים להיצלות במשך 30-40 דקות, תלוי בגודלם ובמידת החום של הגחלים.
כשהארטישוקים הופכים מירוקים ושחומים ובשרם רך מוציאים אותם מהאש ואוכלים תוך טבילת העלים בתערובת המילוי שהתבשלה בתוכם.
אני ובעלי התאהבנו דרך ארטישוק.
היינו ידידים. הוא הזמין אותי לאכול אצל אמא שלו.
היא הכינה ארטישוקים ולא היה לה מספיק.
חלקנו ארטישוק ואת הלב שלו ובכך איחדנו את הלבבות שלנו.
חמותי נוהגת להכין ארטישוקים רתוחים במים.
אנחנו תובלים אותם במיונז מעורבב בקטשופ.
המתכון שלך הוא משהו שחייבים לנסות: ארטישוק על המנגל.
אני הולכת להחליף את הפטרוזיליה במיונז, בגלל שבעלי שונא פטרוזיליה.
תודה רבה!
מיכלי זה נראה נפלא!