לפעמים גם אנשים שאינם מאמינים אדוקים וחיי היומיום שלהם חפים מכל מניירה דתית, נתקלים בסיטואציה שמעוררת מחשבה (או אולי תהיה) בדבר קיומו של כוח עליון שיש לו יד מכוונת לאירועים גדולים וקטנים.
בשבוע שעבר, בעודי מתנהלת לאיטי מהבית של אחותי המרכזית עברתי ליד חלון ראווה קטן, כזה שחלפתי על פניו אינספור פעמים בלי לתת את הדעת על מה שמוצג בו. בחטף ראיתי כלי חרס ובחורה רכונה על אובניים מסתובבות, מפסלת בין ידיה גוש חימר. בלי לחשוב פעמיים חניתי בצד ונכנסתי להציץ.
בפנים מצאתי את הסטודיו של ג'ינג', אמנית ג'ינג'ית נמרצת ומלאת אנרגיה חיובית ששמחה להציג בפני את עבודותיה ועבודותיהם של תלמידיה המוכשרים. בין העבודות ראיתי סיר של חרס גדול ומקושט בפרחים, עם מכסה כבד, כזה שיפיק בוודאי קדירות חלומיות מלאות טעמים וניחוחות נפלאים של שלל מרכיבים שבילו יחד שעות בתנור, מחובקים ומתמזגים זה בטעמו של זה עד ליצירת הרמוניית טעמים ומרקמים חורפית ומושלמת שתרפד באושר כל בטן כמהה.
בעודי מפליגה בדמיונות על תבשילי חורף, בקשתי לדעת אם יש לה לג'ינג' סיר כזה בדיוק בצבעי אדמה כהים, גדול מספיק להאכיל משפחה וחברים.
אין לה כזה בדיוק עכשיו, השיבה ג'ינג' בעצב מסוים, על שלא יכלה לספק את מבוקשי. אבל בטח שאפשר להזמין ולהכין לי כזה בדיוק…..
ואני – בדיוק כמו הילדים, רוצה שיוגשמו חלומותי לאלתר, רוצה לחזור הביתה עם הצעצוע החדש ולקדוח בו תבשילים לארוחת השבת הקרובה, שמי יתן ותהיה חורפית וקודרת כראוי.
"רגע", עצרה אותי ג'ינג' בפתח, "נדמה לי שיש לי את הסיר בשבילך. יש לי הרגשה שהוא האחד שחיכה ממש לך שתבואי לקחת אותו".
מפינה נידחת ומאובקת בסטודיו, תחת ערימות של כלים, שלפה את הסיר הזה:
"הוא סוג ב' כי המכסה שלו לא סוגר אותו בדיוק בדיוק. הוא שוכב פה כבר המון זמן ונדמה לי שאיתך יהיה בידיים טובות וימצא לו סופסוף בית חם כמו שמגיע לו".
והיא צדקה. בדיוק על סיר כזה, בגודל הזה, בכובד הזה, בצבע הזה ובצורה הזו אני חולמת כבר חודשים רבים. ובטח ובטח שימצא בית חם במטבח שלי, בין כל סירי הברזל שעושים עבודתם נאמנה כבר שנים.
ג'ינג' ניקתה את הסיר מאבק ("כי לא יפה לשלוח אותו לבית חדש כשהוא מלוכלך ולא ייצוגי"), גבתה עליו סכום כסף סימלי ביותר והשביעה אותי שוב ושוב לספר לה איך יצאו התבשילים שנרקחו בתוכו.
וזו הקדירה הראשונה שבישלתי לכבוד הסיר החדש שלי, שיהיה שמח ויבין שבאמת נועדנו זה לזו:
קדירת עוף עם ירקות חורפיים ופירות יבשים
10 ירכיים של עוף בלי עור, עם עצמות, חתוכות לשני חלקים (אפשר גם יותר אם יש מקום בסיר)
לתיבול העוף:
1/4 כוס שמן זית
3 תרמילי הל מעוכים
1 כפית שטוחה קינמון
קורט נדיב של פלפל שחור גרוס טרי
1 כף מלח ים
2 כפות רכז רימונים
לקדירה:
3 בצלים מקולפים ותחוכים לרבעים
2-3 כרישות חתוכות למקטעים של 3 ס"מ
2 לפתות או קולורבי קטנים. מקולפים וחתוכים לרבעים
2 פקעות שומר חתוכות לרבעים לאורכן
2-3 שורשי פטרוזיליה קטנים מקולפים
1 ראש סלרי בינוני מקולף וחתוך לרבעים
5-6 עלי מרווה שלמים
10 משמשים מיובשים קצוצים גס
10 שזיפים מיובשים ללא גרעינים, קצוצים גס
1/4 כוס שמן זית
1.5 כוסות יין לבן
מים רותחים עד גובה הבשר והירקות (בערך 3 כוסות)
מחממים תנור לחום מקסימלי 250 מעלות.
שמים את נתחי העוף בקערה גדולה.
בקערית מערבבים הל, קינמון, פלפל, מלח, 1/4 כוס שמן זית ורכז רימונים.
יוצקים את התערובת על העוף ומעסים היטב בעזרת הידיים.
מניחים בצד לספיגת טעמים ופונים לקילוף וחיתוך הירקות.
בסיר גדול שמתאים לתנור מערבבים ירקות ומרווה עם 1/4 כוס שמן זית.
מטגנים את הירקות מעל להבה גדולה עד שהם מזוגגים ומתחילים להתרכך. בערך 10 דקות.
מורידים את הסיר מהאש.
מסדרים את נתחי העוף המתובלים בין הירקות שבסיר. יוצקים על הכל יין.
מפזרים את הפירות היבשים הקצותצם. מוסיפים מים רותחים. מערבבים על ידי נענוע קל של הסיר.
שמים את הסיר בתנור בחלקו התחתון, אפשר אפילו להניח אותו ישירות על קרקעית התנור.
מכסים ונותנים לסיר להתבשל חצי שעה.
בודקים שהתבשיל רותח ומבעבע. מורידים את חום התנור ל-160 מעלות ושוכחים את הסיר בתוכו שעתיים לפחות ועדיף יותר (אצלי הוא בילה בתנור 4 שעות וקצת ויצא שזוף וריחני לתפארת).
אפשר להגיש את התבשיל עם אורז, קוסקוס, או כמו שאני הגשתי – עם ניוקי קטנטנים שבושלו בנפרד.
טבולה חורפי של רשאד ושורשים
סלט ירוק ורענן מכל העונתיים שהם עכשיו בשיאם. הולך מצוין עם קדירות ותבשילים חורפיים כבדים.
1 צרור רשאד טרי מאוד
1 קולורבי קטן
1 לפת קטנה
2 צנוניות קטנות
פלח מתפוח חמצמץ שיש לו צבע אדמוני
עלים קצוצים מגבעול של נענע טריה
1/4 כוס בורגול
1/2 כוס מים רותחים
מיץ מ- 1/2 לימון סחוט טרי
מלח ים
2 כפות שמן זית
מכינים את הבורגול:
שמים את הבורגול בקערה.
יוצקים עליו מים רותחים. מכסים ומניחים לעמוד כרבע שעה או עד שהבורגול מתרככך ומתנפח.
סוחטים את הברגול מעודפי המים ומניחים בצד להתקרר.
מכינים את הסלט:
קוצצים את הרשאד קיצוץ גס.
חותכים את הלפת, הקולורבי, הצנוניות והתפוח לקוביות קטנות.
בקערה מערבבים רשאד קצוץ, ירקות חתוכים, בורגול סחוט, מיץ לימון, שמן זית ומלח.
מגישים לריענון לצד קדירות ותבשילים חורפיים.
עוד תבשילי קדירה שמתאימים בדיוק לעונה תמצאו כאן:
קדירה של זנב שור (או נתח בקר אחר) עם חיטת כוסמין
קדירה של עוף עם אורז מלא ועדשים
לרחל: אפשר להכין עם קינואה במקום פריקה
הטעם שונה לגמרי אבל עדין יצא טעים. אורז פחות מתאים בעיני.
זמן הבישול של קינואה קצת יותר ארוך, יותר לכיוון של 15 דקות.
בפריקה אגב יש מעט מאד גלוטן ביס לחיטה רגילה והרבה יותר סיבים וויטמינים. זה לא רלוונטי אמנם למי שאלרגי ממש לגלוטן אבל שווה לקחת בחשבון למצבי ביניים
מתכונים יפיפיים!
יאמי! בול לימי החום
מאד אוהבת פריקה, מקסים
בורגול
האם אפשר להחליף את הפריקה בבורגול ?
תודה
שרית
קדירה על האש
הי מיכל
האם אפשר לעשות את הקדירה גם בבישול על הגז
טמפרטורת הבישול
עשיתי אתמול ויצא נפלא לאחר 4 שעות בתנור. מציע להוריד את הטמפרטורה בבישול הממושך מ- 160, אחת הסיבות שהעוף מתפרק בנגיעה. כל אחד לקח בעצמו ישירות מהקדירה ואם לא נזהרים העסק הופך להיות די מסי. בפעם הבאה אשלוט בחלוקת העוף.
לשני: ריבוי נוזלים
הקדירה שלי יצאה עם נוזלים בכמות מספקת בהחלט להספיג בקוסקוס או להשיט בהם ניוקי. באחד הבישולים אפילו הוספתי את הניוקי לתוך הקדירה בשעת הבישול האחרונה שיספגו ויתנפחו והנוזלים הספיקו גם לזה.
אם יש הבדלים זה יכול להיות בגלל מבנה הסיר ומידת האטימות שלו וגם בשל עוצמת התנור ומידת היובש/לחות בתוכו בזמן הבישול. בכל מקרה אפשר לאדות קצתעל הגז במכסה פתוח או בתנור, אבל לא יותר מדי זמן, שלא יתייבש הבשר. ואפשר כמובן לשמור ולבשל עם אורז, חיטה או מה שאוהבים.
ללילך: הכי כיף לשמוע שהצליח לך בגדול
אילתורים ונסיונות הם עניין מבורך. הרי מתכון הוא בסך הכל סימן דרך שמזמין כל בשלן ללכת בדרכו ולגלות גילויים.
מממ
מיכל יקרה, השעה אחת בלילה והסיר יצא מבילוי של 4 שעות בתנור… יצא אלוהי, יפהפה ומשובח-טעם! אממה, נשארו המון נוזלים. זהובים ועשירים ונשמרו אחר כבוד במקרר לשימוש עתידי כלשהו, ובכל זאת: זה נורמלי? אצלך בתמונות הקדירה נראית יבשה לגמרי. תודה מעומק הלב, גם בשם החברים שבאים אלינו מחר לסעודה 🙂
העוף הכי טעים שהכנתי בחיים!
וזאת למרות שהחלפתי את ההל ב- 3 עלי דפנה, הוספתי שן שום אחת ו- 5 תפוא קטנים מאד. בשאר דייקתי. תודה!!
לילך
סיר שמח
בוקר טוב מיכל.
אני מנויה על נאמנייך בקריאה של הכתבות הגורמות לי ובודאי גם לאחרים לדעת שיש עוד איים שפויים של טעם טוב והנאות קטנות בחיינו בביצה המציאותית.
והפעם אני מבקשת לדעת היכן קנית את קדירת החרס המדהימה- גם אני רוצה
אשמח לקבל פרטים וכרגיל אמשיך לבשל את חלק ממתכונייך
תודה ויום נפלא
תודה
תודה. נראה לי שאוותר על החרס… נכין אותו בסיר הברזל של סבתא…
שולה לב 19 בדצמבר
לגל קטן: בענייני חימום הסיר
אכן זיגגתי ירקות בסיר נפרד והעברתי.
זו גם הסיבה לתחילת הבישול בתנור שחומם מראש לחום גבוה. בסירי הברזל מביאה את התבשיל כולו לרתיחה על הגז, מבשלת חצי שעה-שעה על הגז ואז מעבירה כשהכל רותח וכבר בתהליך בישול לתנור בחום נמוך.
מכיוון שפה התבשיל מוכנס קר לתנור חשוב שהתנור יהיה חם ויביא אותו מהר לרתיחה ותחילת בישול ומיצוי טעמים ראשוני.
אם הסיר שלך לא עמיד לחום גבוה בתנור את יכולה לנסות להוסיף מים רותחים במקום קרים ולהכניס לתנור בחום נמוך.
סיר חרס
רגע רגע- כתבת שהסיר שלך לא מתאים לכיריים (גם שלי לא…) אז איך? משחימים הכל בסיר אחר על הכיריים ןמעבירים לחרס לפני ההכנסה לתנור?
ועוד שאלה- ישלי קדרה של רומרטופף- שאסור להכניס לתנור חם אלא צריך לתת לה להתחמם לאיטה עם התנור. אז לחמם מחתחילה עד 160 מעלות או שמכת החום הראשונית חשובה<
לאסתי: קינואה
איכשהו קינואה יצאה קצת לפגרה מהמטבח שלי. את יודעת איך זה – עניין של חשקים ומצב רוח. מתכון לסלט קינואה, אחד מיני רבים ,יש בספר שלי ארוחת ילדים. מרק עם קינואה לא יצא לי להכין אף פעם. מי יודע ,אולי יהיה לה קאמבק מתישהו.
ובנתיים המון תודה על המילים החמות. ממליצה בחום להשמיש את סיר החרס. זו העונה
תודה על המתקונים הנפלאים
יש לי סיר חרס שמעולם לא השתמשתי בו לבישול.
תודות לך אנסה. התיאור שלך ממש פותח תיאבון!
כן שמחתי לסלט הירוק בלווית הבורגול.
אוהבת סלטים עם בורגול.
אולי בעתיד יהיה לך גם מתכון לסלט קינואה, שלמדתי לאהוב בפרו וגם מרק קינואה המכיל הכל.
לשולה: את הסיר קניתי בסטודיו של ג'ינג'
במרכז המסחרי הישן בנוף ים, צמוד לחנות למיסגור תמונות.
שמות הרחובות שם הוחלפו לאחרונה ולכן לא זוכרת את הכתובת המדוייקת
ליד מיכל
איזה כיף לכל מי שנמצא לידך
להילית: הסיר הזה לא מצריך שום טיפול מיוחד
שטיפה בסבון כלים. ייבוש רגיל ולארון. בניגוד לסיר ברזל הוא שביר ואי אפשר לבשל איתו מעל להבה. יש גם סירי חרס שכן אפשר לבשל בהם על הגז.
ולגבי סירי ברזל – אני משתמשת באלה של לה קרוזה הצרפתית שכולם עם ציפוי אנמל מבפנים, אינם מחלידים ואינם דורשים שימון או טיפול מיוחד.
ג םאת הווק שלי שימנתי רק לפני השימוש הראשון ומאז רצה איתו כמו שהוא.
היי מיכל
מה הם תנאי החזקתו של הסיר לאחר הבישול?
אני יודעת שבסירי ברזל ובווקים מורחים אותם בשמן אבל בקרמיקה מה הסיפור?
ואיך שוטפים ומאחסנים?
לדודי: לא חזקה בהערכת מידות
ומתקשה לנחש מה נפח הסיר. אכלו ממנו 10 זללנים ויצאו שבעים ומרוצים.
אכן נחה בתחתית התנור שלי אבן שמוט שמחממת את כל מי שמתכרבל בתוכו, כולל סירים חורפיים.
ותודה ענקית על המילים החמות!
לנורה: אין צורך להזהיב את העוף
היות והוא בלי עור. יקבל צבע נפלא מהבישול והחברים שאיתו בסיר
איזה כייף לך
היי מיכל,
גם אני חובב מאכלי קדירה,עושר ירקות השורש החורף ,הריח שזה מציף את הביית,גורמים לי לרצות להכין מאכלים לשבת רק בסגנון הזה,כל פעם בגוון אחר.
מצאתי את עצמי מחפש סיר חרס גדול יותר מזה שרכשתי לפני 4 שנים בבולגריה(אלופים בחרס מצוייר) וסחבתי כל הדרך במטוס על הברכיים ,עטוף בשכבות ניילון בועות מרופד,כנראה שאבקר בסטודיו להזמנת הכלי בגודל הנדרש.כמה ליטר הוא זה שמצאת כאן?
טיפ קטן,בתחתית התנור על אבן שמוט להניח את הסיר….משגע בחיבור בינהם בהיבט פיזור החום.
תודה על כל העושר והיופי בפוסט הזה כרגיל מדהים!
נראה מעולה אבל
לא אמורים להזהיב את העוף לפני הכנסתו לבישול בקדירה?
תודה על התשובה, המתכונים שלך תמיד טובים ומיוחדים
.
לאפרת: צבעים ושום
אני לא מומחית בקרמיקה ומסתמכת אך ורק על הבטחתה של היוצרת שכל החומרים בהם היא משתמשת לצביעה אינם מזיקים. כל סיר שיכול להכנס לתנור יעשה את העבודה. היתרון בחרס או בברזל זה הכובד שלהם, פיזור החום ועטיפת התבשיל מבלי לשרוף אותו.
ובעניין השום – אכן אין שום בקדירה הזו. מה שנראה לך כמו שיני שום אלה גלדים של בצלים קטנים או פלחי לפתות פיצפונ
הכל נראה מצוין ומעורר תאבון, יש לי מס שאלות
1. תמיד לי חשש עקרוני מהכלי חרס הללו, אני חוששת שהצבעים קצת רעילים, האם את יודעת שהצבעים לא רעילים?
2. ראיתי בתמונה שיש שום במתכון אבל לא מצאתי ברכיבים את שיני השום.
3. אפשר להכין בסיר נירוסטה רגיל?
תודה על המתכון נראה לי ממש שווה ניסוי