מסיבת סיום / משמשים במילוי בשר

אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל.

החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב אותי בפני ארגזי ארגזים מהם בשוק ובכל פינת רחוב וכידוע אני לאלה לא יכולה לסרב, אז אספתי גם שם כמה קילוגרמים.

עד שחיקת ציפרניים ביליתי בחצייה וגילעון של הבשלים ביותר ורקיחתם לריבה האהובה עלי בעולם בכמות סמי-מסחרית שתאפשר לחלק ממנה גם לכל יקירי.

לא מעט מהם נאכלו תוך כדי, והשאר מצאו את עצמם כמעט בכל סיר וצלחת.

ממש לפני שנגמרו, ברגע של השראה, ראיתי בדמיוני כדורי משמש קטנים חובקים בקרבם קציצות בשר מתובלות ויחד איתן נצרבים קלות בחום התנור. כמה טוב שברגעי פנטזיה, שהם פוטנציאל להולדתן של מטלות מטבח סזיפיות, נמצא לידי מעצב העל, שמטלות כאלה בדיוק הן לחם חוקו ומקור שלוותו הנדירה. יחד קצצנו ותיבלנו, חצינו וגילענו, מילאנו וצופפנו. כמו מקרונים קטנים, כמעט אנושיים, הם הסתדרו בתבנית, כרסם מתפקעת מבשר טלה מתובל, ראשם מנצנץ משמן זית ומעוטר בפרחי זעתר ושומרי בר שנקטפו בגינה. דקות מעטות בחום עז והם יצאו מהתנור סמוקים עוד יותר, קצת שזופים, חמצמצים ומחוזקי טעמים.

בחיי שלא תיכננתי להכין אותם, הם היו בגדר ניסוי ואפילו לא תועדו כיאה להם, אבל הם שווים כל רגע שמושקע בהכנתם ויהיו יופי של מסיבת סיום לעונתם הקצרה.

כ-50 משמשים קטנים, בשלים אך מוצקים

350 גרם בשר טלה שמן, טחון גס

חופן עלי נענע טריים

1 בצל בינוני

1 כף ריבת משמשים ביתית

קורט בהרט

פלפל שחור טחון טרי

מלח ים לפי הטעם

שמן זית לזילוף

פרחים של זעתר טרי (אם יש)

פרחי שומר בר (אם יש)

מחממים תנור לחום מקסימלי 250 מעלות.

חוצים בעדינות את המשמשים ומגלענים. משתדלים לשמור יחד את החצאים התואמים.

מכינים את המילוי:

במעבד מזון שמים בצל, נענע, ריבה, מלח, בהרט, פלפל ומלח וטוחנים בפולסים עד לקבלת תערובת אחידה. אם מתעצלים ללכלך את המג'ימיקס, כדאי לגרר את הבצל בפומפיה ואת הנענע לקצוץ דק.

מערבבים את התערובת כולה עם הבשר ולשים היטב בידיים במשך כמה דקות, עד לקבלת תערובת אחידה שמתכדררת בקלות.

יוצרים מהתערובת כדורים קטנים שמתאימים בגודלם למלא את בטנו של כל משמש קטן.