האיש שלי תמיד אומר שאיך שמגיע פסח, נגמרת השנה.
ואכן, כל שנה, מיד אחרי ליל הסדר, מתחיל מיקס מבלבל של שבתות, מועדים וחגים, חופשות ונסיעות. מעט מאוד ימי שיגרה והמון שבועות שלא ברור איזה יום פותח אותם ואיזה מסיים. אצלנו מתוספים לכל אלה גם אירועי בית מארח כיתתי וימי הולדת של צעירות ובוגרים, כך שמדי בוקר מוצאת את עצמי שוקלת לרגע על איזו מערכת הפעלה ללחוץ היום: שיגרה או אירוע?
כל הבלגן הזה נכנס איתי גם למטבח. האביב מפציע מהר ומביא איתו חברים חדשים, צבעוניים ומשמחים, שמאוד מתחשק לי לבשל ולתעד בשבילכם. מצד שני הקיץ נושף בעורפו בקצב מסחרר ועד שמצמצתי השום הירוק כבר התייבש, עלי הסלק התחלפו בעלי גפן והפרחים האדומים על עץ הרימון בגינה הפכו לגורי פרי.
פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר ושבועות – קוראים כולם לפיסת תשומת לב על משטח העבודה שלי ולפני שהספקתי להתייחס כראוי לזה, הבא אחריו דוחק בו להתפנות ולאפסן את מתנותיו הקולינריות עמוק ברשימות לשנה הבאה.
וכך יצא ששוב לא הספקתי להביא לכם את הקובה-אורז המופתית עם טחינת הבוטנים הממכרת שעדה, אמא של ליזי שכנתי האהובה, מקבבת כל שנה ביד אומן לקראת צום הקמח והגלוטן של ימי הפסח הארוכים.
אוי כמה טעימות הקובות הפריכות הקטנטנות האלה.
לא אשת דחיית סיפוקים אני, בעיקר בעניינים אכילים, ובכל זאת משתדלת לתרגל איפוק, ובחיי שמבטיחה- מבטיחה לחלוק אותן פה בשנה הבאה.
אבל הטחינה הסמיכה והמתובלת שעשויה מבוטנים, אלה שעדה טוחנת במטחנת בשר עם הרבה שום ופטרוזיליה, לטובת המרקם המושלם, ואחר כך מוסיפה להם ביד בוטחת ונדיבה מיץ לימון טרי ומעט מים, אותה באמת אין צורך לגנוז עד שנה הבאה. להפך – היא כל כך טעימה, מפתיעה ופשוטה להכנה, שאפשר בקלות להכין אותה בכל הזדמנות כדי לטבול בה מכל הבא ליד: דגים, בשר, קציצות, קבב, ירקות ואפילו אטריות ולחם. אז הנה היא לפניכם, שלא תגידו שלא משתפת בסודותי הכמוסים:
טחינת בוטנים מקורית של עדה
הטחינה הזו מקורה בעדה החלבית, שאוצרת את אחד המטבחים המפוארים והמסקרנים באזור. מטבח שקשה מאוד לטעום ממנו אם אין לכם קשרים ישירים אל מי מבנות העדה.
היא יותר סמיכה מהטחינה המוכרת וגם פחות חלקה. אפשר לאלתר בתיבול שלה לפי הדמיון ומה שתרצו לשדך לה ובעיקר – היא ממש קלה להכנה ומאוד מאוד מפתיעה וטעימה.
150 גרם בוטנים קלויים ללא קליפות
חופן עלי פטרוזיליה טריים
1 שן שום
קורט מלח ים
מיץ מ-1/2 לימון גדול ועסיסי (ואפשר יותר, לפי הטעם)
1/2 כוס מים (או קצת יותר, לפי הצורך)
במעבד מזון טוחנים בוטנים, שום, פטרוזיליה ומלח עד לקבלת תערובת גסה וגרגירית.
מוסיפים מיץ לימון ו-1/4 כוס מים וטוחנים שוב עד לקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים עוד 1/4 כוס מים וטוחנים שוב.
התוצאה הסופית צריכה להיות כמו טחינה סמיכה או חומוס דליל, אבל לא חלקה לגמרי. גרגיריותם של הבוטנים הטחונים עדין מורגשת.
טועמים. מוסיפים לימון ו/או מים לפי הטעם והצורך.
טובלים פיתה קלויה או חלה, מורחים כבסיס לסנדוויץ', מגישים עם דגים, קבב, קציצות או מה שאוהבים.
אם רוצים לשמור לאורך זמן עדיף לטחון בוטנים, פטרוזיליה, שום ומלח, לשמור את התערובת הראשונית בקופסה במקרר ולטחון שוב עם מים ולימון ממש לפני שאוכלים. התערובת הראשונית יכולה להישמר במקרר גם כמה שבועות בלי שתתקלקל.
טחינת בוטנים-כוסברה חריפה (או לא)
זה אלתור שלי על המקור שקבל אישור מהמאסטרית.
המחשבה על בוטנים לקחה אותי למטבחים אסייתיים אהובים ומשם השידוך לכוסברה ופלפל חריף היה כמעט מתבקש.
150 גרם בוטנים קלויים ללא קליפות
חופן עלי כוסברה טריים
1 שן שום
1 פלפל ירוק חריף ללא הגרעינים, חתוך גס (לא חובה)
קורט מלח ים
מיץ מ-1/2 לימון גדול ועסיסי (ואפשר יותר, לפי הטעם)
1/2 כוס מים (או קצת יותר, לפי הצורך)
במעבד מזון טוחנים בוטנים, שום, כוסברה, פלפל חריף ומלח עד לקבלת תערובת גסה וגושית.
מוסיפים מיץ לימון ו-1/4 כוס מים וטוחנים שוב עד לקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים עוד 1/4 כוס מים וטוחנים שוב.
התוצאה הסופית צריכה להיות כמו טחינה סמיכה או חומוס דליל, אבל לא חלקה לגמרי, גרגיריותם של הבוטנים הטחונים עדין מורגשת.
טועמים. מוסיפים לימון ו/או מים לפי הטעם והצורך.
Pingback: יציאת דמשק / קובה אורז במילוי בשר לפסח - מיכל וקסמן - בואו לאכול - בלוג אוכל
אוהבת ועוקבת אחרי מתכונייך.הכל קריא.ברור.חומרים זמינים בכל מטבח.והכי חשוב: טעים מאד ויש הרבה ללמוד ממך.תודה על שיתוף מתכונייך המצויינים.
בשעה טובה אני מתעדכנת בכל מה שהחסרתי (שלושה פוסטים ליתר דיוק) וכרגיל את לא מאכזבת!
הפוסט על ירדן עוצר נשימה וכל השאר גם הוא נראה וכתוב ומריח נפלא!
דש ממרחקים
מה עם המתכון לקובה-אורז???
כאמור מובטח בפסח הבא. לדברים טובים צריך לפעמים לחכות….
חייבת לנסות את הגרסה הזו . נשמע מעניין ומרגיש כמו מתכון מוצלח.
תודה
חיה
בתור נצר למשפחה דמשקאית (ומסתבר שיש הבדל גדול במטבח החלבי והדמשקאי..), אצלנו מכינים את הטחינה עם אגוזי מלך – טעם אחר לחלוטין ומומלץ בחום. תודה כרגיל מיכל
תמיד מעניין לשמוע וריאציות על טעמים וטכניקות, בעיקר ממטבחים כלכך קרובים ולצערי גם כלכך רחוקים. אין ספק שהאוכל העדתי הביתי שמסתובב בארץ הוא עדין אוצר נסתר של תרבויות וטעמים.
אשמח תמיד לקבל. אפשר במייל:
michal@michalwaxman.com