חג רודף חג. עונה נמהלת בעונה. האיש חוגג 50. הטרום מתבגרת אוטוטו מגיעה למצוות. המתבגר לומד לבגרויות, מתייצב לצו ראשון ולומד נהיגה. אני עסוקה בלנסות להבין מתי ואיך כל זה קרה ולא מגיעה למטבח כדי להתנסות במיני מאכלים שמתרוצצים בדמיוני ומבקשים שוב ושוב להתממש בדמותה של ארוחה משפחתית.
גם הסיניה הזו התבשלה במוחי במשך מספר שבועות מבלי לומר נואש, עד שהתפניתי סופסוף להכין אותה ולגלות שהמפגש עם מציאות המטבח שלי עושה לה טוב.
סיניה אינו שמו של מאכל אלא שמו של הכלי שבו מכינים אותו. תבנית אלומיניום עגולה, רחבה ונמוכה יחסית, אותה אפשר לרכוש בשווקים ערביים. אם אין כזו גם תבנית פיירקס, חרס או אמייל יתאימו.
הגירסה המוכרת לסיניה עשויה מתערובת קבב, עם או בלי ירקות צלויים, ששוחה בשלולית של טחינה דלילה יחסית. הסיניה הזו אין בה בשר, אבל יש בה פרחי כרובית צלויים, שיחד עם נזיד עדשים מהיר הכנה (שאולי מוכר לכם מתוך "בלדי") מתכסים גם הם בשמיכת טחינה ונשלחים לאפייה קצרה בתנור.
כשהוצאתי את הסיניה שלי מהתנור – שחומה בקצוות, מבעבעת וסמוקה מסומאק – היא התקבלה בכפות שלופות ונאכלה ישירות מתוך התבנית. סלט ירקות חמצמץ וקצת חריף היו מיטיבים איתה מאוד, לו הספקתי להכינם. לא הייתי מהססת לזלף כמה כפות ממנה אל תוך פיתה טרייה.
אפשר להכין את כל מרכיבי הסיניה מראש, להרכיב אותה ולשלוח לאפייה קצרה דקות לפני הארוחה.
לכרובית:
1 כרובית בינונית מפורקת לפרחים קטנים
שמן זית לזילוף
מלח ים
לנזיד עדשים:
1/2 קילו עדשים חומות או שחורות (הקטנות העגולות שאינן מתפרקות בבישול)
1 בצל גדול חתוך לקוביות קטנות
1/2 כוס שמן זית
6 כוסות מים
מלח ופלפל לפי הטעם
לטחינה:
1 כוס טחינה גולמית איכותית וטרייה מאוד
11/4 כוסות מים
מיץ סחוט מלימון שלם
מלח ים לפי הטעם
לסיניה:
1 כף סומאק לפיזור מעל הסיניה
חופן נדיב של פרחי בצל או בצל ירוק פרוס דק
צולים את הכרובית:
מחממים תנור ל-250 מעלות.
מפזרים את פרחי הכרובית בתבנית שטוחה.
מזלפים שמן זית ומלח.
צולים במרכז התנור במשך כ-15-20 דקות או עד שהפרחים משחימים ומתרככים.
מבשלים את העדשים:
שמים את כל חומרי נזיד העדשים בסיר למעט המלח (לא זו אינה טעות, אין צורך בטיגון הבצל מראש וכדומה).
מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.
מנמיכים להבה ומבשלים חצי שעה בביעבוע מתון, עד שהעדשים רכות אבל לא מתפרקות.
מוסיפים מלח לפי הטעם.
מכינים טחינה:
שמים את כל חומרי הטחינה בקערה ומערבבים בעזרת מטרף. הטחינה צריכה להיות קצת יותר דלילה מכפי שהייתם מכינים אותה לאכילה, כך שתזכיר בסמיכותה בלילה להכנת פנקייקים.
מכינים סיניה:
מחממים תנור ל-250 מעלות.
בתבנית אלומיניום עגולה מפזרים מחצית מפרחי הכרובית הצלויים.
בעזרת כף מחוררת יוצקים מעליהם את נזיד העדשים מסוננים ממרבית הנוזלים. אפשר להשתמש בכל הכמות של העדשים או רק בחלק ממנה, תלוי בגודל התבנית ובעובי הסיניה שתרצו. את מה שנשאר מהעדשים אפשר לשמור במקרר ולאכול עם אורז לבן. הנזיד רק יסמיך וישביח עם בזמן.
מפזרים מעל העדשים את פרחי הכרובית הנותרים.
מפזרים פרחי בצל או בצל ירוק.
יוצקים את הטחינה בפיזור על פני כל התבנית.
מאבקים בסומאק.
צולים במרכז התנור 10 דקות או עד שהטחינה מתחילה להשחים.
איפה קונים פרחי בצל?….
וואוו איזה מתכון מהמם. בדיוק מחפשת משהו לשבועות, לא חלבי ןעם כרובית ואז מצאתי! תודה ואשוב לבקר 🙂
תודה תודה. מוזמנת מאד
תודה.. מרשמים מפתים…הסבר עם התמונות ממש ברור ונראה אפשרי..
תודה. שמחה לשמוע
תודה מיכל, איזה יופי שהגעתי לבלוג שלך.. תודה
יופי לי. שמחה שהגעת
הי מיכל! מתכון חלומי. רק שאלה אחת, איפה ניתן לקנות את התבנית לסינייה? כזו אותנטית כמו שלך? 🙂
התבניות של בנצרת. אפשר למצוא אותן בחנויות כלים באיזור השוק הישן. אפשר לקנות אותן גם בשווקים בערים ערביות אחרות: עכו, כפר יאסיף, העיר העתיקה בירושלים וכדומה
אפשר להכין עם כרובית סנפרוסט? לאפות לפני או רק להפשיר?
היי, מדוע שמים כמות כל כך גדולה של שמן זית בעדשים אם לא משתמשים בנוזלים בסיניה?
בכל אופן, יצא מעולה!!
השמן נותן הרבה טעם ומוסיף למרקם ולסמיכות התבשיל, גם אם לא משתמשים בכל נוזליו. באופן יחסי לכמות העדשים והמים , כמות השמן איננה גדולה כפי שנדמה. והעיקר שיצא מוצלח 🙂
הי מיכל, המתכון לסינייה עושה רושם נהדר. בדיוק חיפשתי מתכון חדש ורענן לעדשים. אשתמש בשלך. תודה רבה על השיתוף
כיף לשמוע. תודה
הי מיכל
אוהבת את הסינייה הטבעונית שלך. אבל שאלה: את לא מבשלת את הכרובית קודם? צולה בתנור כרובית טריה?? אין לי נסיון עם כרובית לא מבושלת בתנור.
תודה
מאיה
תודה מאיה ולא – אין צורך בבישול הכרובית לפני התנור. היא מפורקת לפרחים קטנים שיתרככו דים בצליה קצרה
סליחה על החוצפה לטובת מאותגרי הכרובית: מה כדאי/אפשר לנסות במקום?
קוביות תפוחי אדמה או פלחי שומר צלויים יהיו תחליף ראוי
גם נתחי חציל צלויים בתנור