תחשבו על עשרה ילדים שאתם מכירים ותגידו לי: מה הסיכוי שאף אחד מהם לא מגלה סימנים כאלה או אחרים של הפרעת קשב וריכוז?
מדובר באחד המאפיינים הבולטים של דור הילדים שלנו, הדור המאותגר מכל כיוון בכל כך הרבה גירויים שבאמת לא ברור איך אפשר להכיל את כולם ולהישאר קשובים ואסופים.
חברים, חברות, הורים, מורים, מבחנים, שיעורים, צופים, מסיבות, טלוויזיה, איטרנט, מצלמות, פלייסטיישן, אקסבוקס, סקייפ, סמארטפון, יו טיוב, פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, צפצופים, רטיטות, תיעוד, הפצה, השתקה, לחיצה, העלאה, הורדה. אינפורמציה, אינפורמציה ועוד אינפורמציה. הכל כאן ועכשיו. אם אתה לא שם אתה לא קיים. לא מתחשק לכם לפעמים ללחוץ על המתג לכיבוי ולשחרר אותם מכל זה לשנייה מרוכזת של שקט?
באופן אישי בורכתי בלא פחות משלוש הפרעות קשב וריכוז בסביבתי המיידית והאהובה. אחד שאובחן, אחת שלא כי מוקדם מדי, אחד שלא כי מאוחר מדי. זו מציירת כדי להגביר ריכוז, זה מצלם ועורך והשלישי מעשן בשרשרת. כל אחד ודרכו להתמודד. כל אחד וכישוריו ומורכבויותיו. ואני, שאין שום ממצאים מוצקים ומאובחנים שיעידו שגם אני סובלת מבעיות ריכוז, בורחת כמו תמיד למטבח ומאתגרת את עצמי בריכוזן של אחרות.
בוחרת את האדומות, הבשלות והמבריקות ביותר. חותכת לפלחים, מסדרת בתבנית שורות שורות צפופות צפופות של רבעי עגבניות, מזלפת שמן זית שיהיה להן רך ונעים, זורה מעט מלח לחיזוק טעמים ושולחת לתנור להתרכז בשקט שעה שעתיים ולחזור אלי מתוקות, עגבניתיות ועצומות טעם מתמיד. אם הייתם יכולים לשער או לנחש כמה עגבניות נחתכו, סודרו ורוכזו כך בתנור שלי תבנית אחר תבנית, יום אחר יום, בשבוע האחרון, היתם בטח שותפים לתחושתי שבהחלט מדובר בהפרעה. הפרעת ריכוז.
עגבניות שרי מרוכזות בתנור
מאז ומתמיד יש לי חולשה לאלה. כל כך חזקות ובו בזמן עדינות בטעמן. תמצית אוממי שאי אפשר להפסיק לאכול כמו שהן או כשידוך מושלם כמעט לכל דבר. הרבה זמן בתנור, אבל מה אכפת? סך הכל כמה דקות של חיתוך פשוט וזהו. המתנה סבלנית שאחריה תהיה לכם תבנית מלאה בצימוקי עגבניות.
עגבניות שרי בשלות ומוצקות מכל מיני סוגים חתוכות לאורכן לרבעים
שמן זית לזילוף
מלח ים
מחממים תנור ל-150 מעלות
מרפדים תבנית גדולה ושטוחה בנייר אפייה
מסדרים את רבעי העגבניות בשורות צפופות בתבנית כשצד הקליפה פונה כלפי מטה.
מזלפים שמן זית על העגבניות.
מפזרים מלח ים. לא יותר מדי. בתהליך הייבוש העגבניות מצטמקות וטעמן הופך מרוכז. מליחות גבוהה מדי תפר את האיזון הטבעי שקיים בעגבניה בין מתיקות למליחות.
מניחים את התבנית בשליש התחתון של התנור ושוכחים את העגבניות בתוכה למשך שעה וחצי עד שעתיים, תלוי בגודלן של העגבניות וכמות הנוזלים שיש בהן.
כשהעגבניות מצומקות ולא נותרו בהן מיצים, מוציאים את התבנית מהתנור ומניחים לעגבניות להתקרר.
עכשיו יש לכם תבנית של אושר עגבנייתי צרוף. אפשר לחסל את העגבניות כמו שהן, להוסיף אותן לפסטה, טוסטים, חביתות, ברוסקטות, סלטי דגנים או ירקות. מה שמתחשק.
הנה כמה ביצועים מהמטבח שלי:
ברוסקטה או טוסט עם גבינת עיזים ועגבניות מרוכזות
לחם לבן כפרי או בגט פרוס
שמן זית למריחה
גבינת עיזים בשלה ורכה, איזה שאוהבים
חופן עגבניות שרוכזו בתנור
מחממים תנור ל-150 מעלות.
מורחים את פרוסות הלחם בשמן זית משני צידיהן.
קולים את הלחם בתנור עד שמזהיב ונהיה יבש וקריספי.
מקררים את הברוסקטה. מניחים עליה פרוסה נדיבה של גבינה ומעליה תלולית של עגבניות מרוכזות.
מכרסמים, עדיף עם כוס יין ליד, ונהנים משילוב עוצמתי של טעמים ומרקמים.
אם אין סבלנות לכל ההשקעה, גם טוסט פשוט יעבוד מצוין.
פסטת אביב עם עגבניות מרוכזות (2 מנות)
פסטה, חמאה, פרמזן – כל אלה בנות זוג מושלמות לעגבניות מרוכזות. אם גם אתם כמוני נפעמים מהופעתם של ניצני אביב ראשונים בשוק, נסו את המפגש הזה בין צבעים, טעמים ומרקמים בצלחת אחת.
250 גרם (חצי חבילה) ספגטי או פסטה ארוכה אחרת
100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
6 כפות מי ברז
חופן נדיב של עגבניות מרוכזות בתנור
חופן נדיב של גרגירי אפונה טריה
חופן נדיב של גרגירי פול טרי מקולפים גם מקליפות פנימיות
עלי שום ירוק קצוצים דק (אם יש) או 1/2 שן שום כתושה
מלח ים
פרמזן מגורר להגשה
מרתיחים מים בסיר גדול. ממליחים ומבשלים את הפסטה על פי הוראות היצרן.
3 דקות לפני שהפסטה מוכנה שמים את כל החומרים, מלבד הפרמזן, במחבת רחבה שתכיל בתוכה גם את הפסטה המבושלת.
מציתים להבה בינונית. מניחים לחמאה להתמוסס לאיטה ולהתאחד עם כל השאר. מערבבים מדי פעם על ידי ניעור המחבת.
לאט לאט הנוזלים במחבת מבעבעים ומתאחדים לאמולסיה קרמית שאינה שמנונית. האפונה והפול מקבלים צבע ירוק זרחני, העגבניות מאדימות בעוצמה וריחות נפלאים עולים מהמחבת.
מוסיפים את הפסטה המסוננת ממי הבישול. מערבבים עם הרוטב ומסירים מהאש. צריך לעשות הכל מהר כדי שהרוטב לא יישבר ויהפוך לשמן.
מעבירים לצלחות, מגררים פרמזן בנדיבות. אוכלים ומתענגים על טעמים וצבעים שמבשרים חמימות פנימית וחיצונית, ימים ארוכים ומוארים, שדות פורחים וניחוחות משכרים.
איך להציל עגבניות שייבשתי ויצאו מלוחות די ?
ממשיכה: חשבתי לקלות גמבות (בלי מלח, כמובן) ולהכניס לצנצנת יחד עם העגבניות. העירבוב אולי "ידלל" קצת את המליחות…
נראה לי שרק שטיפה במים תעזור ולצערי גם זה לא בטוח
יצא מעולה
ניסיתי עם עגבניות שרי והם יצאו מתוקות מתוקות וטעימות נורא!
גם כל כך קל!
תודה!
ובנוגע לקשב ולריכוז, זו התרופה הכי טובה!
קשב וריכוז
ווי מיכל , תהיי בריאה אני מגיבה לחלק הראשון תכף אמשיך לקרא . חייבת רק קודם לומר תודה על הפתיח הנפלא . עכשיו אמשיך לחלק הקולינרי . שבת שלום !!!
עגבניות
במחיר החשמל היום אני מעדיפה את העגבניות המיובשות שאפשר לקנות בזול . אפשר לרכך אותם אם מים, או עם שמן זית ואז במקרר לאכסן לאורך זמן
לחן: עגבניות רגילות אפשר אבל
צריך לקלף ולרוקן מזרעים. יקח להן יותר זמן והן פחות מתוקות וארומטיות משרי.
עשית לי חשק
אבל יש לי רק עגבניות רגילות, זה יעבוד?
איך שומרים את הכמויות עד לשימוש
הי מיכל , אם עושים , אז עושים כמה תבניות , כיצד שומרים את העגבניות שלא יהרסו יתקלקלו וישמרו על טעמן לאורך זמן .
יום נעים. טלי
ליעל: אצלי לא הגיעו לשימור
אבל אפשר לשמור כשבוע במקרר כמו שהן או בשמן זית. אם משתמשים במנה שאינה מבושלת(כמו למשל בסלט או ברוסקטה) עדיף להוציא את העגבניות מהמקרר שעה לפני השימוש שיהיו בטמפרטורת החדר.
אדום אדום
הטעם מעקצץ אצלי בלשון… כל כך מגרה.
הצילומים שלך הפעם קצת אחרים אבל את הכל עדיין בא לי לזלול 🙂
נראה מגרה!!
אם כבר אני מייבשת עגבניות, נראה לך שאפשר להקפיא אותן עם שמן זית? לא שנראה לי שיישאר משהו אחרי חמש דקות, אבל אני זוממת להשתמש בהן לסלט פסטה.
למירב: אם כבר מקפיאה אין צורך בשמן זית
יכולה לשמור בשמן זית במקרר במשך כשבוע. כך או אחרת היתי מנחשת שיחוסלו בזמן הזה.