סוף סוף הקיץ. מפגשים משפחתיים בסוכה. עוד חופשה ארוכה מדי ממוסדות החינוך והרבה ארוחות חג/שבת שלאף אחד כבר אין כוח להכין או לאכול. נשמע כמו זמן טוב לקראמבל – מאפה של פירורים, שבבסיסו פירות עזי טעם וצבע ובראשו פירורי בצק חמאתי שמפיץ ניחוחות מייסרים ורבי הבטחה בעודו משתזף ומבעבע בתנור.
קראמבל הוא בעיני מאפה מאוד ביתי בצורתו ובמהותו. קל להכין אותו, אפשר לגוון את מרכיביו, הוא מספק נחמה ומשביע עין וחיך. מרכיביו הנפרדים מתאחדים בחום התנור, פורצים ומבעבעים זה לתוך זה: פירות ופירורים מבשמים ומעשירים זה את זה ויוצאים מהתנור כשהם ביחד ובכל זאת שומרים על שכבתיות של טעמים ומרקמים. קראמבל הוא לא עוגה מהונדסת. לא כזה שמצפים ממנו להיחתך לקוביות ישרות ויציבות. מגישים אותו בקערית ומתייחסים אליו כאל פיסת בלגן שלא נועדה לדגמן בצלחת. פרי סטייל.
שזיפים אירופיים, אלה הצרים והמוארכים שצבעם סגול כהה, כמעט שחור, סוגרים את הקיץ בקטגוריית הנשירים. עוד רגע הם נפרדים מאיתנו וכדאי לנצל את נוכחותם האחרונה כבסיס לקראמבל מתוק שיש בו גם חמיצות שזיפית שמתעצמת באפיה והרבה מיצים בצבע יין עמוק שלא תוכלו לעמוד בפניהם כשהם מכורבלים בפירורי חמאה.
אפשר להכין גם קראמבל מלוח שהוא ארוחה ולא קינוח. עגבניות שרי בשלות, אדומות ומלאות זרעים ייתנו בסיס מצוין שיצופה בפירורי בצק חמאתי עם פרמזן במקום הסוכר. לא פחות טעים ומפתה מהגירסה המתוקה.
קראמבל מתוק משזיפים
לשזיפים:
1 ק"ג שזיפים אירופיים חצויים ומגולענים
1/2 כוס סוכר
מחטים מ-2 ענפי רוזמרין
3 כפות שמן זית
לציפוי:
2 כוסות קמח מנופה
3/4 כוס + 1 כף סוכר
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
קורט מלח
מחממים תנור ל-180 מעלות
בקערה מערבבים שזיפים, סוכר, שמן זית ומחטי רוזמרין ומעסים בעזרת הידיים את הסוכר והשמן אל תוך השזיפים מבלי למעוך אותם. מעבירים לתבנית. אני השתמשתי בתבנית בגודל 30X20 ס"מ שמכילה בדיוק את כמות השזיפים. כל גודל דומה יעשה את העבודה. אין פה חשיבות לדיוק על המילימטר ובלבד שיישמר יחס סביר בין שכבת השזיפים לשכבת הפירורים.
שמים את הקמח, הסוכר, המלח וקוביות החמאה במעבד מזון. מערבבים בפולסים במשך דקה בערך עד לקבלת פירורי בצק לחים. אם נשארים חלקיקי חמאה קטנטנים שלא התערבבו לגמרי בקמח זה בסדר. אם אין מעבד מזון מפוררים את חומרי הבצק בין כפות הידיים עד שהם מעורבבים ומפוררים בפירורים לחים וחמאתיים.
מפזרים את פירורי הבצק מעל השזיפים שבתבנית כך שיכסו אותם באופן אחיד. מכניסים למרכז התנור ואופים 50-60 דקות או עד שהפירורים מזהיבים ומיץ השזיפים מבעבע מתוכם. מוציאים מהתנור ומניחים לקראמבל לעמוד 10-15 דקות על מנת להרגע מהבעבוע ולהתייצב. מגישים חם או בטמפרטורת החדר עם כף של שמנת חמוצה או קרם פרש ליד.
אם אתם כבר בעניין של סיבוב אחרון על שזיפים, אפשר לחצות אותם ולבשל בסיר כבד עם הרבה סוכר עד שנוצרת ריבה בצבע עמוק של יין שאי אפשר לעמוד בפניו וטעם חמצמץ-מתוק של שזיפים שילווה אתכם בכפית אל מעמקי החורף ועד העונה הבאה.
קראמבל מלוח מעגבניות
לעגבניות:
1 ק"ג עגבניות שרי אדומות ובשלות, חצויות לאורכן
2 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח גס
1 כפית בלסמי מיושן (או בלסמי רגיל + קורט סוכר)
4 עלי מרווה קצוצים (אפשר להחליף ברוזמרין, זעתר טרי או מה שאוהבים)
לבצק:
300 גרם קמח (2 כוסות + 2 כפות)
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1/2 כפית מלח גס
1/2 כוס פרמזן אמיתי מגורר
מחממים תנור ל-180 מעלות.
בקערה מערבבים עגבניות, שמן זית, מרווה ומלח ומעסים היטב בעזרת הידיים. מפזרים את תערובת העגבניות בתבנית (אני השתמשתי בתבנית בגודל 30X20).
שמים את חומרי הבצק במעבד מזון ומערבבים בפולסים במשך דקה בערך או עד שמתקבלים פירורים לחים ולא נשאר קמח יבש. אם אין מעבד מזון מפוררים את חומרי הבצק בין כפות הידיים עד שהם מעורבבים ומפוררים בפירורים לחים וחמאתיים.
בעדינות מפזרים את פירורי הבצק מעל העגבניות שבתבנית בעזרת כפות הידים.
אופים 50-60 דקות במרכז התנור או עד שהפירורים מזהיבים ומיצי העגבניות מבעבעים מתוכם.
מגישים חם או פושר עם קרם פרש או שמנת חמוצה ליד. שחיתות מלוחה!
הי, האם אפשר להכין מראש ולחמם בתנור או שהעגבנית יגירו יותר מידי מיצים וייספגו בבצק??
דיווח – חומם היטב ונטרף!
לנינה: לצערי לא מכירה
קראמבל נטול חמאה.
יש לא מעט קינוחים פרווה בבלוג. חפשי תחת מתוקים. עוגת תפוזים עם שמן זית ולא חמאה. גלידת מנגו עם חלב קוקוס או טפיוקה מנגו וקוקוס, עוגיות מקרוד תמרים ועוד.
פרווה
האם יש מצב להפוך את זה לפרווה בדרך כלשהי?
יש קינוח אחר מהבלוג שאת ממליצה להכין אותו פרווה והוא יצא (כמעט) אותו דבר?
הי. אני מכינה עם שמן קוקוס במקום חמאה (במקום 100 גרם חמאה = 80 גרם שמן קוקוס). יוצא מעלף!!!
הי ווקסמנית
הכנתי את קראמבל העגבניות שיצא נפלא. מיצמצנו אותו בשמחה לצד רוסטביף והוא העניק מתיקות חמאתית לכל הצלחת. תודה תודה
בקרוב אצלי
אחרי החגים, כלמור. סופסוף אני מבינה למה התכוון המשורר