את החורף שעבר העברתי באובססיה קשה לרקיחת ממתקים מקליפות תפוזים. בחורף הזה הגעתי סופסוף אל היעד נכסף. אם גם אתם שותפים לפטיש המוחלט שלי למתוק-מריר הזה, עכשיו הזמן להיכנס לפעולה.
עונת התפוזים בשיאה. העץ בחצר וגם הדוכנים בשווקים מתהדרים בכתום עז, שכל נגיעה בקליפתו תפיץ ניחוח פרדסי משכר, כזה שמחזיר אותי ברגע לפרדס של סבא אריה בגן חיים, אל בין השורות של תפוזי השמוטי האליפטיים שקליפתם עבה וקליפה, פלחיהם מוצקים וקלים להפרדה וטעמם מתוק-חמצמץ לבין אלה של תפוזי הולנסיה שמאחרים להבשיל והם עגולים, קליפתם דקה ובלתי ניתנת לקילוף והם מתוקים, מלאי מיץ ומושלמים לסחיטה.
אין תחליף לתפוזים שנקטפו ישר מהעץ. הם מלאים חיים, מיץ וטעם וכל חלק מהם יש לו שימוש ראוי. אז לפני שמתרוקנים הפרדסים והפרי שנקטף נשלח לקירור, שימו עליהם יד, תאכלו מהם כמה שיותר, ומהשאר תכינו ממתקים.
קליפות תפוזים מזוגגות בסוכר ומיץ תפוז
יש הרבה גירסאות לאלה. יבשות, לחות, עם גבישי סוכר, חלקות, מרירות, מעודנות, מקליפות שהושרו במים כמה ימים או כאלה שרק עברו הרתחה.
אני מעדיפה את הקליפות שלי עזות צבע, לחות, דביקות במידה, חלקות ועם עקבות ברורות של עוקצנות הדרית. לוקח זמן להכין אותן והן מצריכות לא מעט התעסקות אבל התוצאה שווה בהחלט.
מי שמעדיף גירסה מעודנת יותר יכול להקדים לתהליך כולו 24 שעות של השריית הקליפות החתוכות במים והחלפת המים מדי כמה שעות.
3 תפוזים גדולים, כתומים וטריים מאוד, בעלי קליפות עבות ובשרניות
2 כוסות מיץ תפוזים סחוט טרי
2 כוסות מים
21/2 כוסות סוכר
חורצים חריצים בקליפת כל תפוז ומקלפים אותה בעדינות.
חותכים את הקליפות לאורכן לרצועות ברוחב 1/2 ס"מ או קצת יותר.
סוחטים את המיץ מבשר התפוזים המקולפים ומודדים 2 כוסות.
בסיר כבד שמים את קליפות התפוזים ומכסים במים.
מביאים לרתיחה, מערבבים, מורידים מהאש ומסננים.
חוזרים שוב על אותו תהליך.
אחרי 2 רתיחות וסינונים מחזירים את הקליפות לסיר ומוסיפים מיץ תפוזים, מים וסוכר ומערבבים.
מביאים לרתיחה על אש גדולה ביותר.
מסירים קצף.
מבשלים ברתיחה, מערבבים מדי פעם ומנמיכים להבה כשהרתיחה נעשית עצבנית מדי.
מבשלים ברתיחה תוך הנמכת להבה כשצריך עד שהסירופ מצטמצם מאוד והקליפות מזדגגות ונעשות כתומות מאוד ושקופות בחלק שהיה קודם לבן. הבישול יקח קרוב לשעתיים, תלוי בעוצמת הלהבה ובעובי הקליפות.
חשוב לא לבשל יותר מדי שלא יהפכו קשות ויאבדו את צבען ועסיסיותן. אם לא בטוחים אפשר מדי פעם לשלוף קליפה מהסיר ולטעום.
כשהקליפות מוכנות פורסים נייר אפיה בתבנית גדולה, מניחים עליה את רשת הצלייה של התנור ומניחים עליה את הקליפות להתייבש כשצד הקליפה פונה כלפי מעלה.
משאירים אותן כך במשך כמה שעות.
אם לא חוסלו בינתיים אפשר לשמור אותן בקופסה סגורה, עדיף בשכבה אחת כי הן דביקות
חצאי תפוזים בסירופ
בסטודיו של מרתה ריגר, אמנית קרמיקה יפה וסוערת, תמיד כיף לבקר. יצירותיה המופלאות, שמשתנות מביקור לביקור, פזורות בחלל, התנורים מפיצים חום והיא מתנועעת ביניהם בקלילות ומספרת סיפורים מרתקים ממסעותיה בעולם. וכשמרתה מספרת סיפור אני מוצאת את עצמי צוללת לתוכו, שוכחת שבאתי ממהרת לקנות מתנה לאמא לחג או ליומולדת של חברה ושיש עוד אלף משימות להספיק עד האיסוף מבית ספר, מתמסרת ללא שליטה לעולמה הקסום.
למרות שלא רואים עליה, מרתה אוהבת מאוד לאכול וגם לדבר על אוכל והיא עושה את זה בדיוק באותה תשוקה שבה היא יוצרת. את חצאי התפוזים האלה: כתומים, מזוגגים ונוטפי סירופ מתוק ומבושם, הכנתי בהשראתה. היא הפליגה בתיאורו של קינוח שהיא אוכלת מדי שנה במסיבה חגיגית בביתם של חברים, רק כדי לחלום עליו עד השנה הבאה.
ביררתי וחקרתי ויצאתי ממנה מצוידת בכלים שלא יכולתי לעמוד בפניהם ובידיעה שחייבת לחזור למטבח שלי כדי לרקוח ממתקי תפוז שיספקו את הכמיהה הגדולה שדבקה גם בי, למרות שלא טעמתי כאלה מעולם.
2 ק"ג תפוזים קטנים טריים מאוד עם קליפות דקות והרבה מיץ (עדיף מזן ולנסיה)
1 ק"ג סוכר
2 כוסות מים
2 כוסות מיץ תפוזים סחוט טרי
3-4 עלי גרניום ריחני (לא חובה)
שמנת חמוצה (רצוי שמנת של פעם 27%) או קרם פרש להגשה
חוצים את התפוזים לרוחבם.
בעזרת סכין מורידים בעדינות עיגול שקוטרו כ-2 ס"מ מהאיזור המרכזי של כל חצי תפוז, זה שכולל בתוכו את הגרעינים ואת נקודת המפגש הקשה והסיבית של הקרומים שעוטפים את הפלחים.
מסדרים את חצאי התפוזים בסיר רחב כשצד הקליפות פונה כלפי מטה.
מפזרים את הסוכר על התפוזים באופן אחיד.
מוסיפים מים ומיץ תפוזים.
מוסיפים עלי גרניום אם משתמשים.
מביאים לרתיחה מעל להבה גדולה ביותר.
מסירים קצף.
מבשלים את התפוזים בביעבוע, מערבבים מדי פעם בעדינות, על ידי ניענוע של הסיר.
כשהרתיחה עצבנית מאוד והבועיות מתנפצות בעוצמה מנמיכים להבה.
ממשיכים לבשל ברתיחה פעילה, תוך ערבוב מדי פעם והנמכת להבה כשהרתיחה חזקה מדי והסירופ מסמיך ומאיים להישרף.
תהליך הבישול יקח כשעה או קצת יותר, תלוי בעובי הקליפות ובמידת העסיסיות של התפוזים.
הם מוכנים כשהנוזלים בסיר מצטמצמים והתפוזים שוחים בתוך סירופ סמיך, הקליפות מזוגגות והתפוזים שינו את צבעם ואת מרקמם.
אם לא בטוחים אם מוכנים הכי פשוט לטעום בזהירות.
חשוב לזכור שכשהתפוזים יתקררו הסירופ יסמיך עוד מעט.
מגישים בטמפרטורת החדר עם כף של שמנת חמוצה שתקפיץ את התפוזים לשמיים.
אין טעם לנסות לחתוך אותם, אי אפשר, פשוט להחזיק ביד ולנגוס בהם בהתכוונות.
אפשר לשמור בצנצנת אטומה.
עוד דברים ששווה להכין מתפוזים תמצאו פה
הכנתי היום מקליפות פומלה. יצא נפלא!
הי מיכל
פוסט נהדר
שתי שאלות:
1) מכיון שאין לי עץ תפוזים זמין… או חצר (אבל זו בעיה אחרת ☺️) אני חושבת שתפוזים קנויים בדכ מצופים שעווה כמו תפוחים וכדאי לקרצף עם סבון קודם – אני צודקת??
2) אני רוצה להכין את הקליפות לאמא שלי וחשבתי להכין גם חלק מצופים שוקולד מריר, מחשבות/עיצות בנושא??
עדיף לנסות להשיג תפוזים ללא דונג, בעיקר כי אלה עם הדונג הם גם פחות טריים. אפשר למצוא בשווקים או בחנויות שמוכרות פירות אורגניים.
בעניין השוקולד: שילוב נפלא. אפשר להמיס שוקולד מריר איכותי ולתבול בו את הקליפות או רק את הקצה שלהן ולהניח להתיבש על רשת או נייר אפיה.
הי מיכל, כמה כיף ומענג למצוא פוסט שלך על זכרון ילדות מתוק / מריר. ולעניין המתיקות – יש איזושהיא אופציה להחליף את הסוכר או חלקו בדבש/סירופ מייפל/אגבה וכיו'ב? (מתוך הבנה שתהיה השפעה שונה על הטעם..) מה דעתך?
למייפל ולדבש יש טעם מאד דומיננטי וצבע כהה שישתלט על הכתום התפוזי ועם אגבה לא עבדתי מעולם. לגבי שניהם לא בטוחה שאפשר להגיע לזיגוג כמו של סירופ סוכר ומודה שלא לגמרי מבינה למה הם עדיפים בעיניך
אולי קשור לתפיסה, לא יודעת אם נכונה, לפיה מייפל ודבש נחשבים לקצת בריאים יותר מאשר סוכר 🙂
הי מיכל,
מה לגבי תפוזים סיניים?
תודה.
תפוזים סיניים אני מזגגת בשלמותם עם 3 חריצים עדינים לאורכם. אין תורך להרתיח או להשרות רק חשוב שיהיו כתומים ובשלים לגמרי. מבשלים אותם בסירופ סוכר עד שמקבלים שקיפות מזוגגת ומאבדים את חמיצותם
מיכל כמה אני אוהבת את כתיבתך. לעולם אינני שבעה ממנה.
זוהי גדולה נוכח יכולתך הנצחית להזין. לאורך הפוסט חלפו בי 2 תשוקות: האחת-דמיונות על קצה של שוקולד מריר האוחז את הקליפה המזוגגת .
השניה- שמו המלא של יציר הגלזורה: תפוח זהב.
תודה טלי. שמחת אותי במילותיך ובתשוקותיך
מה הייתי נותנת בשביל קליפות הדרים מסוכרות. שנים אני רוצה להכין ותמיד נראה לי תהליך ארוך מידי כי ברור לי שאחסל אותם עוד בשלב הטעימה בסיר (צריך לבדוק אם מוכן, לא?!).
הצילומים שלך נפלאים ואני ממש מסוגלת להריח דרך התמונה.
תודה על פוסט חורפי ומחמם לב.
לגבי הקליפות המזוגגות את יודעת מה יחס הסוכר והקליפות במשקלים?
לא שקלתי את הקליפות אבל זה פחות משמעותי פה מאשר בריבה היות והן מתבשלות בסירופ החשיבות היא ביחסי נוזל-סוכר.
מאוד אוהבת קליפות תפוז מסוכרות. מעולם לא העליתי בדעתי שעבודה כה רבה כרוכה בהכנתם.
יפה שאת מוכנה להתנסות בכל ה״פתשקריי״ הזה.
מתוק-חמוץ-מריר. בטח כבר מצאת כיצד להוסיף מעט חריף לצורך המושלמות. בכבוד…..
סוף סוף פוסט כמו שאת תמיד…. הטבע, הצבעים, הטעמים שנשפכים מהטקסט ומהתמונות
סוף, סוף – הפוסט המיוחל… ועכשיו לעבודה.
מה לגבי קליפות פומלה? אותו כנ"ל?
קליפות פומלה מרות בהרבה. היתי הולכת על גם וגם: השריה עם החלפת מים במשך 24 שעות ואז הרתחה כפולה וכמובן בלי מיץ תפוזים על מנת לשמר את צבען הצהבהב. במקום המיץ אפשר להוסיף מים ועוד כוס סוכר לפחות שיפצה על הסוכר שבמיץ. בקיצור קצת ניסוי וטעיה