והנה כבר כמה שבועות אני יוצאת לחצר או מטפסת במעלה הסולם אל הגג מעל החניה, ממלאה קערה אחר קערה באוסף של עלים ירוקים רעננים, עזי טעם וצבע.
משקה אותם בויניגרט חמצמץ-מתקתק שמרכיביו מתגוונים לפי מצב הרוח וסוג האוכל אליו יצוותו. מעשירה צבע וטעם בנגיעת עיגולי צנונית חריפה שנשלפה מהאדמה בוורוד עז, פרוסות קולורבי מתפצח מטריות, מקלות גזר כתומים (שעוד מעט יישלפו גם הם ישירות מהאדמה אבל בינתיים עדיין נרכשים בשוק), או טבעות בצל סגולות ודקיקות – ואין כמוני מלאת גאווה ונחת מהתוצרת המופלאה והמגוונת. ממש משק אוטרקי קטן ורב עוצמה שמהווה מבחינתי הוכחה שבהחלט אפשר גם וגם.
הדרך להגשמת החלום שלי נסללה על ידי בני ליפשיץ, מגשים חלומות ידוע. איש של מעט מילים והמון מעשים ובעיקר בעל ידי זהב שמהלכות קסם בכל מה שנוגעות.
כשהכרתי את בני הוא היה איש של אוכל. טבח בעל חיך רגיש ויכולת נדירה לייצר טעמים מדויקים ומופלאים שעולים מתוך סירים וצלחות של אוכל מהפנט ביופיו, בניחוחו, בייחודו ובטעמו. בין הסירים, התנורים והפלנצ'ות בסלון, צפון אברקסס והמזנון הוציא בני תחת ידיו כמה מהמאכלים הטעימים שאכלתי בחיי. עד שיום אחד עזב את כל אלה מאחוריו. בחר בדרך של טבעונות והקדיש את עצמו להתנסות ולמידה של חקלאות ברת קיימא (פרמקאלצ'ר) שנושאת על דגלה מחשבה אקולוגית עמוקה ושיטות גינון ייחודיות שמטיבות עם הסביבה כמו גם עם תוצרתן.
כמוני, גם בני חולם על מרחבים ודונמים של בוסתנים וגידולים חקלאיים אבל מחובר בנימיו לתל-אביביות המצומצמת בבטון וכבישים. אבל לא איש ידע וחלומות כמו בני ייכנע למחסומים שכאלה. את התשובה מצא בהקמתן של גינות מאכל עירוניות (שאת תמונותיהן וסיפוריהן תמצאו בעמוד הפייסבוק שלו). ברור שלא הוא זה שהמציא אותן. ערים גדולות בעולם כולו עשו ועושות את זה כבר שנים. אבל כמו בעולם האוכל, גם בעולם גינות הירק, למד בני לגנן בדרכו הייחודית, הבלתי מתפשרת והמעמיקה ולהלך על ערוגות של ירקות את אותו קסם צרוף שהילך עד לא מזמן על צלחות של אוכל.
מאז, כבר כמעט שנתיים, אנחנו נפגשים מדי כמה חודשים ליום-יומיים של החלפת קולקציית ירקות במכלים על הגג, בהתאם לעונה ולמה שמתחשק לי לאכול ולבשל. בני מביא איתו אוספים של שתילים שאת חלקם הנביט בעצמו או אסף מאיזורים שונים בארץ בהם הוא מסתובב במסעותיו החקלאיים. שומרים ומרוות בר, לצד זנים נדירים של ברוקולי, תרמילי אפונה בירוק, כחול וזהב, שיחי ענק של מלוחיה בלאדי, קורלורבי, כרובים, תפוחי אדמה והמון סוגים של פלפלים חריפים ועגבניות מכאן ומכאן. כולם נשתלים בסדר פנימי שיש בו הגיון אקולוגי צרוף. מי טוב למי, מי חונק את מי, מי מפרה את מי. כולם זוכים ליחס מיוחד, המון תשומת לב ומגע של קסם בכל ערבוב, חפירה, כיסוי והשקיה. אפילו ערימות של קומפוסט משובח נוצרו יש מאין בחצר שלי ועליהם צומחת בשמחה ובגאווה ערוגת הסלט המפוארת.
סלט ירוק סתוי
קערה גדולה של סלט ירוק מעלים רעננים וטריים מאוד הוא פריט חובה בכל ארוחה אצלנו. לצד בשר, דגים, פסטה, תבשילי קטניות חורפיים או ככה בפני עצמו, ארוחה איננה ארוחה בלעדיו.
הצרפתים אוכלים אותו אחרי האוכל, לרענון החיך ולזרוז העיכול. אני מעדיפה אותו יחד עם האוכל.
הסתיו הוא העונה בו עלי הסלט במיטבם: החסות בוהקות ופריכות, הרוקט והארוגולה בשרניות וחריפות, עלי הסלק צעירים וצבעוניים, אפילו התרד עדין וראוי להיאכל חי. אפשר כאמור לגוון בירק כזה או אחר או אפילו בפלחים של אגס עסיסי או קרמבולה חמצמצה.
הניחו לרגע בצד את תערובות הסלט השטופות והחתוכות שכלואות זמן רב מדי בשקיות ניילון חונקות ובחרו במקומן בחסות טריות שלמות ובצרורות רעננים של עלים שבוהקים עדיין בירוק. אם תמצאו כאלה שאינם ספוגים בריסוסים – מה טוב.
יש שנשבעים בקריעה ידנית של עלים לסלט, ללא מגע סכין. אני חושבת שזה לא ממש משנה. העיקר שיהיו טריים מאוד, נקיים ויבשים (מים על העלים יניבו סלט מימי ודל טעמים) ואם אתם מוכרחים לאחסן אותם במקרר הקפידו לעטוף אותם היטב בנייר מטבח שישמור על טריותם וימנע מהם ליבול ולהירקב.
את הוויניגרט שלי אני אוהבת עם חמיצות עדינה ומעט מתיקות. תרגישו חופשי לשחק עם כמויות הסוכר והלימון או החומץ על פי העדפתכם. אל תבהלו מכמויות השמן שנראות לא קטנות. ויניגרט חלק, קטיפתי וטוב חייב להכיל כמות שמן גדולה בהרבה מכמות הלימון או החומץ, אחרת אינו מאוזן.
הנה מגוון של אפשרויות לתערובת סלט וגם כמה אפשרויות לתיבולן:
לבבות חסה ערבית
עלים פנימיים של חסת אייסברג
מבחר ירוקים שהם עכשיו בשיא עונתם:
רוקט, ארוגולה, גרגיר, מיזונה, חרדל, טאק צ'וי, פאק צ'וי צעיר, סלק, חמציץ, אנדיב, חסה סגולה מסולסלת, חסת משי או מה שאוהבים
פרוסות דקיקות של צנוניות או קולורבי
מקלות גזר
תרמילי אפונת שלג
פרוסות דקיקות של בצל סגול
+ לכל הוויניגרטים אפשר להוסיף שן או 1/2 שן שום מגוררת. אני מעדיפה בלי
+ מכל הוויניגרטים אפשר להוריד את הסוכר או את הדבש אם לא אוהבים מתיקות
+ לוויניגרט האסייתי אפשר להוסיף פרוסות צ'ילי או צ'ילי קצוץ קטן
ויניגרט בלסמי ושמן זית
2 כפות בלסמי מיושן (או 3 כפות בלסמי רגיל + 1 כפית סוכר)
4 כפות שמן זית
קורט מלח ים
קורט פלפל שחור גרוס טרי
ויניגרט לימון ושמן זית
מיץ סחוט מלימון טרי ובשל
גרידה מ-1/2 לימון טרי (לא חובה)
קורט מלח ים
1/2 כפית סוכר
1/4 כוס שמן זית
ויניגרט חרדל
1 כפית חרדל דיז'ון צרפתי
1 כפית שטוחה סוכר או דבש
קורט מלח ים
מיץ סחוט מ-1/2 לימון טרי או 2 כפות חומץ יין לבן
1/4 כוס שמן זית
ויניגרט לימוני עם שמן שומשום
מיץ סחוט מלימון טרי
1/2 כפית סוכר
קורט מלח ים
1 כף שמן שומשום
4 כפות שמן זית
ויניגרט אסייתי
2 כפות חומץ בלסמי מיושן או 2 כפות בלסמי רגיל + 1/2 כפית סוכר
2 כפות סויה סויה
1/2 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר
1 כף שמן שומשום
1/4 כוס שמן זית
ומי עוד זוללת חסה טריה מערוגת הסלט?
אצלי החסות צומחות מצויין ולמעט העלים שמופרשים לצבות אנחנו נהנים מהן בשלמותן
גם לי יש גינת ירק בחצר בהשראתך אני חייבת לציין והאושר בלקטוף ולבשל מהגינה הוא גדול.שאלה ,אצלנו הכל גדל מקסים חוץ מהחסות שהציפורים חיסלו לחלוטין איך אצלך בגזרת החסות?
איך את תמיד קולעת בול לבלוטת הטעם שלי!
כתבת נייר מטבח במקרר. ובכ"ז תוכלי להתעכב רגע על האחסון? לצערי עדייין קונה את הירוק ירוק הזה בסופר. חסה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר. איך לאחסן אותם כך שישמרו כמה ימים טובים?
אני שוטפת את הירוקים ומייבשת היטב בכלי לייבוש חסות.
פורסת נייר מטבח מהסוג הרב פעמי ומגלגלת את העלים היטב בתוכו.
מכניסה את העלים העטופים בשקית וסוגרת.
יכולים להשמר כך גם שבוע אם היו ממש טריים במקור.
אחד מבלוגי האוכל המקסימים שאני הכי אוהבת התמונות שלך פשוט מ ד ה י מ ו ת !!!
ממש עושה חשק לטבול בהן, מקסים מקסים מקסים.
אני חולמת על גרדן טאור (Garden Tower) מדהים!!
http://www.gardentowerproject.com/
אני מקווה שיום אחד זה יגיע לישראל…. אולי מישהו מהקוראים ירים את הכפפה ויביא את זה לארץ?!
הסלט נראה מדהים!
כמה זמן אפשר לשמור את הרטבים האלה במקרר?
האם האיש עושה ניסים גם בדירות צנועות או שזו מחשבה מרחיקת לכת מדי? משתוקקת כל כך אפילו רק למעט מהחזון הזה. כל כך כיף לך!
אפשרי גם במרפסת או בכל שטח קטן שאפשר להציב בו מיכל או להקים בו ערוגה ומקבל מספיק שמש במשך היום. שווה בדיקה. זו לא הכמות אלא האיכות שמספקת כלכך.
כמה ימים אבל שמן זית נוטה להתקרש בקור ובכלל הרוטב טעים יותר כשלא עובר קירור
יוווווו,כמה מתחשק לי ללחך את הירוקים ירוקים הרעננים הללו ! ממש כמו הבלוג המרענן ומקסים !
ממש מתחשק לקפוץ ראש לתוך הרעננות הירקרקה הזו! כמה גאוה ואושר נקי מביאה תנובת האדמה הפרטית, בכל פעם אני מופתעת מחדש..
חיבוק
הילה