טיול הבוקר המוקדם עם הכלבים מסתיים בהזעה וזה סימן שיולי-אוגוסט כבר מעבר לפינה. אין לו הרבה יתרונות לקיץ הישראלי, אבל פלפלים בשיא חריפותם הם בהחלט בראש הרשימה. החום המתגבר גורם לכולנו להסתובב סמוקי לחיים. כמונו גם הירקות והפירות מאדימים במהירות ומגיעים לבשלות שדורשת ניצול מיידי. זה הזמן לשים יד על […]
נטשה חזרה מארמניה והפליגה בסיפורים על יופיה וטעמיה. לא לקח זמן רב והשיחה נדדה במלואה אל מחוזות המטבח והאוכל. המטבח הארמני הוא מן המטבחים הקדומים והמרתקים בעולם. מוכר אולי פחות מזה הפרסי, הטורקי, הלבנוני והגיאורגי, שהופיעו שנים אחריו, אבל לא פחות מגוון, ייחודי ובעל השפעות נרחבות על כולם. טרם יצא […]
רגע לפני שהקיץ מתלהט וחומו הופך בלתי נסבל, מתמלאים מטעי הנשירים (שלבשו לא מכבר עלווה בירוק עז והפריחו פרחים עדיני עלי כותרת בגבני לבן וורוד עדינים) פירות ירוקים בוסריים, שילכו מעתה ויצבעו בגווני ורוד-אדום-צהוב-כתום, יתעגלו ויתמלאו עסיס מתוק. על מנת להבטיח את שלומם ואיכותם של הפירות הבשלים ולשמר את כוחותיו […]
מתרגשת לספר שספר חדש שלי, החמישי במספר, יצא השבוע לאור. הוא התבשל על אש קטנה במשך כמעט שלוש שנים בשיתוף פעולה עם רעות עזר – בשלנית, מתכונאית ומנחת סדנאות אוכל מבוקשת. קראנו לו דיאלנא, "שלנו" בערבית מרוקאית, וכשמו כן הוא – מבט אישי שלנו אל המטבח המרוקאי האהוב על שתינו […]
שבוע לפני פסח ותחושת החג חסרה. נדמה שהחג שמזוהה עם חירות, פריחה והתחדשות רחוק ככל שאפשר להיות מכל אלה. יותר מתמיד, אני דבקה במסורת מבית אמא וסבתא – מבשלת את מאכלי החג המוכרים ומשתדלת למצוא בהם מעט שקט נחמה. כבד קצוץ לפני החג היתה סבתא טילה שלי מחממת מחבת […]
סוף החורף מתקרב. השקדיות פורחות במלוא תפארתן, כמו המוני פרפרים צחורים ישובים על ענפים חומים מחוספסי קליפה. רקפות אחרונות, פרגים ראשונים, ניצני פריחת מרוות ירושלים שעליה כבר קשיחים מכדי לשמש למילוי, תפרחות שום משולש, מרבדי מצליבים בצהוב, ורוד ולבן, כליל החורש עוטה תפרחת בוורוד עז. האביב כבר מבצבץ בכל פינה. […]
הזמן עובר ובכל זאת מופתעת לגלות בכל פעם שהנה כבר נובמבר, בעצם דצמבר, לא, כבר ינואר. תכלה שנה וקללותיה, אבל נדמה שזו שהשארנו לכאורה מאחור מתעקשת להמשיך ולרדוף אותנו ביתר שאת, להעמיק את הכאב, את העצב, את היאוש, את הגעגוע, לא יודעת בדיוק למה. ימי שמש קרירים ונעימים מטשטשים גם […]
נעדרתי מפה יותר מכפי שתיכננתי. נדמה שגוף ונפש התאחדו בקריסה לתוך עצמם. לטלטלה הכללית שהפכה מציאות חיינו, הצטרפה גם טלטלת השיעול העמוק שמחליש ואיננו מרפה, מאפשר מעט מאוד מילים ומייצר חומת רעש פנימית וחיצונית שנדמה שגם מחשבות מתקשות לחדור. בעודי מנסה להחלים, מעניקה לגוף שיקויים אנטי דלקתיים למכביר מחוזקים בתועפות […]
לעתים נדמה שהזמן עצר מלכת אי שם באוקטובר. והנה, ימי ראשית דצמבר, חנוכה בפתח, חג האורים והחושך כבד מנשוא. התותחים שבו לרעום, נשקים ומילים בשליפה מהירה, בלתי מבוקרת. השמחה על מי שחזר דועכת מול הדאגה למי שנשאר מאחור, מכבידה ומעיבה על חדוות טיגוני החג וההתכנסות בחברותא לאור נרות. אני מנצלת […]
הערב יורד על יום גשום ואפלולי. עם החושך שמגיע מוקדם מדי מתגנבת אל חלל הבטן תעוקה מוכרת. עוד מעט תתחיל שוב רכבת ההרים הרגשית. האם יימצא פתרון של הרגע האחרון למשבר הרשימות היומי? מי ישוחרר היום ובאילו תנאים? מה שנדמה כסוף טוב הופך בן רגע להתחלה מחדש, מרובת מורכבות. רגע […]
