אצלנו חורף קיצי למדי והאיש שלי חוזר להפשיר מנסיעת עבודה חטופה לברלין, שם המעלות על הצד הנמוך מאוד של הסקאלה ואפילו בעל דם תוניסאי חם שכמותו נרעד מהמחשבה לצאת מתחת לשמיכה ולצעוד לעבר הפגישה הבאה.
לילדים הוא מספר על סנטה קלאוסים, איילים ועצים מקושטים, ספלים של גלו-וויין – יין חם מתובל ומומתק בנדיבות שרק הוא לבדו יכול אולי לקור הנורא – והמון אורות מנצנצים שמקשטים כל פינה וכיכר בעיר החורפית.
אין מה לומר, כריסמס הוא חג מהחלומות. מספיקה מחשבה עליו כדי להצית את הדמיון ואת הכמיהה לקחת חלק בנוצץ הנוצץ הזה. גם הילדים שלי משתוקקים בכל מאודם לטעימת כריסמס משלהם ואם ברלין רחוקה וקרה מדי אפשר תמיד לקפוץ לנצרת.
ערב כריסמס בנצרת. מצליחים לחדור לעיר עשר דקות בדיוק לפני שהיא נסגרת הרמטית לקראת תהלוכת החג המסורתית שתתקיים בה אחר הצהריים. שמש חורפית קרירה זוהרת עלינו מתוך שמיים כחולים, נקיים מענן, אנחנו צועדים בסמטאות הצרות והיפות שלבשו חג וניצנוצים.
מדי פעם בוקעים צלילי תופים, חצוצרות וחמת חלילים מבניין סמוך. הילדים רצים אחרי הרעש ומגלים גדודי צופים מקומיים בתלבושות רשמיות מתאמנים לקראת המצעד.
עגלות מקושטות בשלג מלאכותי ודמויות סנטה עושות דרכן באיטיות במעלה ההר אל עבר הכנסיה ממנה יידרדרו לאיטן אל מסלול המצעד.
מוקסמים מהקישוטים, מתקשטים הילדים במצנפות אדומות. הנסיכה שלי מנצנצת גם היא בחיוכיה נוכח בובות זוהרות של איילים, דובי קוטב ואנשי שלג מפלסטיק שמחייכים אליה מכל פינה.
כל הדרכים מובילות אל כיכר המעיין ואל עץ חג המולד הגדול במזרח התיכון. אכזבה קלה נרשמת בקרב הנוער כשהם מגלים שהעץ איננו עץ אלא מגדל פלסטיק דמוי. בערב, כשיזהר וינצנץ בקישוטיו, יהיה אולי קצת יותר משכנע.
אנחנו משלימים את הסיבוב בעיר בארוחה דשנה בדיאנא של דוחול ספאדי, לוגמים עראק משובח וממתינים לשיירת הכריסמס שתחלוף על פנינו ותעורר התרגשות מספקת בדור הצעיר, כזו שתחזיק לפחות עד לכריסמס הבא בברלין.
יין חם לשנה החדשה
Glühwein, mulled wine, יין חם, פונצ' חם. איך שלא תקראו לזה מדובר בכוס של נעימות חורפית מתקתקה וריחנית שתעזור לשבור גם את הקור הצונן ביותר, מבפנים ומבחוץ.
הוא קצת מעורר זכרונות מעשורים מתוחכמים פחות, אבל כשהוא עשוי טוב, מיין משובח מחוזק בברנדי ובתבלינים, גלו וויין הוא משקה משמח מאד לקבל איתו את החורף בכלל ואת השנה החדשה בפרט, גם עבור מי שמוכן להישבע שזו איננה כוס היין שלו.
מיץ סחוט טרי מ-4 תפוזים
4-5 סרטי גרידת תפוז טרייה מאוד
3-4 סרטי גרידת לימון טרייה מאוד
1 כוס מים
1 כוס סוכר
7 תרמילי הל שלמים
1 מקל קינמון שלם
5-7 מקלות ציפורן שלמים
1/2 אגוז מוסקט מגורר טרי
2-3 קליפות מוסקט (לא חובה)
1 ס"מ ג'ינג'ר טרי פרוס
2 בקבוקי יין אדום באיכות גבוהה (אל תחסכו. עליהם יקום וייפול הגלו וויין שלכם)
1/2 כוס ברנדי או קוניאק משובח
בסיר גדול דיו להכיל את כל הנוזלים שמים:
סוכר, מים, מיץ תפוזים, גרידות תפוז ולימון ותבלינים.
מביאים לרתיחה מעל להבה גבוהה ביותר ומניחים להתבשל ברתיחה חזקה עד שהנוזלים מסמיכים מעט ומצטמצמים בנפחם בשליש. בערך 15 דקות, תלוי בעוצמת הלהבה.
מוסיפים יין וברנדי או קוניאק, מערבבים ומביאים לסף רתיחה. לא מאפשרים ליין לרתוח ולבעבע על מנת שלא יתנדף ממנו האלכוהול.
מסננים לכוסות (כדי למנוע לעיסת תבלינים בזמן השתיה), מברכים בטוב ושותים בהנאה גדולה עם חברים אהובים.
שתהיה לנו שנה טובה, שקטה ומאוזנת. לחיים!
Pingback: ורוד עמוק / בורשט צמחוני - מיכל וקסמן - בואו לאכול - בלוג אוכל
נפלא! געגועים עזים ללונדון בתקופה הזו.
2015 מהממת שתהיה לך מיכלי
תודה מותק. געגועים ללונדון תמיד
שנה טובה מלאה בהשראה, אהבה, אוירה, משפחה ובריאות